מאמרים ומסמכים

כלכלי

דרושה: שפה חדשה לזמנים חדשים

ד"ר אילון שוורץ ועמיתי שחרית

מסמך זה מבקש לשים זרקור על ארבעה מושגי יסוד – 'תרבות כנכס', 'אחווה', 'רשות הרבים ופרהסיה' ו'גדרות וחומות' אשר מתווים מעין מפת דרכים לשאלות של מגוון עמוק ולאופנים באמצעותם נוכל לקדם התקרבות ויצירת זיקה בין קהילות שונות

כלכלי

אזוריות

ד"ר עופר סיטבון ועמיתי שחרית

במסמך זה נשים זרקור על הטוב המשותף האזורי, מדוע הוא משמעותי, מה מיוחד בו לעומת הזירה העירונית או המדינית, וכיצד ניתן לקדמו ברמה הכלכלית והחברתית והממשלתית-מבנית

כלכלי

זהות קהילתית בעיר ובשכונה – בין גדרות לחומות

ד"ר חנין מג'אדלה ועמיתי שחרית

במסמך זה מוצג דיון על תופעות של היבדלות והדרה בערים ובשכונות מעורבות בישראל. בעזרת הבחנה אנליטית שהושאלה מהשופט גרשון גונטובניק בין 'גדרות' ל'חומות' המסמך מדגיש את זכותן של קהילות לשמור על צביונן הייחודי באמצעות הגדר, אולם מזהיר מפני יצירת חומות החוצצות באופן הרמטי בינינו לבין אחרים.

כלכלי

דת במרחב הציבורי: בין רשות הרבים לפרהסיה

מלכי רוטנר ועמיתי שחרית

קונפליקטים בזירה הציבורית מתעוררים חדשות לבקרים. מסמך זה יציע, דרך ההבחנה בין המושגים 'פרהסיה' ו'רשות הרבים', לזהות מתי ומדוע קונפליקטים מסוימים עשויים להתעורר ולפיכך כלים לנהלם.

 

מקומי

נצחון של טוב משותף

יונתן ויינברג 

מסע הבחירות של ד"ר עליזה בלוך לראשות עיריית בית שמש. כיצד ניתן לנהל קמפיין של טוב משותף בבחירות, ולנצח?

כלכלי

החינוך החרדי: בין סגרגציה לאינטגרציה

הרב בצלאל כהן 
במסמך זה חושף הרב בצלאל כהן את החלוקות הפנימיות המצויות בתוך החינוך החרדי והקשיים והאתגרים שחלוקה זו מייצרת. כיצד נוכל, לשמור על גבולותיה של הקהילה החרדית אולם לצמצם את המחירים שחלקים ממנה משלמים?

אחווה בחינוך בישראל

נטלי לוי ועמיתי שחרית

'נאום השבטים' של נשיא המדינה מדבר על התהוותם של ארבעה שבטים בישראל, כאשר מערכת החינוך משחקת תפקיד מרכזי בשימורם. במסמך זה אנו טוענים כי שימור כלל התרבויות הינו משמעותי ונחוץ – אולם, אל לנו להתעלם מהריחוק שהדבר מייצר ביניהן. בניגוד להצעות קודמות ששמו על הפרק ערכים כמו שוויון וחירות, מציע מסמך זה לשים במוקד את האחווה ואת החיבור בין חברי הקהילה, כדבק המחבר ומהווה בסיס לחיים משותפים.

כלכלי

מקומי

תנאים לקידום של הטוב המשותף

עינב צברי, ד"ר אילון שוורץ,
ד"ר גלי סמבירא

תפיסה של טוב משותף, מציעה כלים ופתרונות שמאפשרים חיבור בין העולמות השונים, העשייה המשותפת וההכרעות בסוגיות פוליטיות

מדברים על התנחלויות: דיאלוג שמאלנית ומתנחל

דנה אלכסנדר וד"ר אדם צחי

במקום מסה רשמית המצהירה על עצמה כסגורה הרמטית – שיחה דינאמית ופתוחה המאפשרת להביא חלקים רבים יותר של האישיות, ולפיכך אמיתית וכנה יותר. מפגש בלתי אמצעי של נקודות מבט הפוכות לכאורה.

כלכלי

מסיפור משותף לשפה משותפת (לחיות יחד)

ד"ר מירב נקר-סדי, ד"ר גלי סמבירא

עד שנות ה-80, ניתן היה להאמין שהחברה הישראלית מאוחדת תחת איזו אידאולוגיה משותפת. יש שיגידו שהיינו תמימים ואחזנו בלי ציניות בערכים משותפים. ואחרים יסכימו אך יגידו שלא הבנו כמה הגמונית, מסלילה וגזענית היתה החברה שלנו. כך או כך – כולנו התפכחנו. 

מקומי

סובסידאריות

ד"ר עופר סיטבון

עקרון הסובסידיאריות קובע כי על הכרעות  להתקבל בקרבה המירבית האפשרית לאזרחים המושפעים מאותן הכרעות.  נייר העמדה מבקש להציג את תפקידו החשוב של המושג  כחלק מתפיסה המבקשת לקדם פוליטיקה של הטוב החברתי המשותף.

כלכלי

כלכלי

קפיטליזם, ליברליזם ופופוליזם סמכותני

לורד ד"ר מוריס גלייסמן (תרגם: גיא הרלינג)

"מצאתי נחמה משונה בעובדה שהתבקשתי לכתוב שני מאמרים בתגובה לאותה השאלה, גם בירושלים וגם בנג'ף. מאמר זה הוא הרהור על משמעותו של ה"פופוליזם" בשיח האקדמי. כמי שתמך בברקזיט, למדתי להכיר את ההתנשאות והיומרנות של השמאל הפרוגרסיבי.

המרכז העמוק: להיחלץ ממלכודת האליטות

ד"ר אילון שוורץ

"הפופוליזם, כמו תמיד, הוא מפתח אפשרי לתיקון ורק חיבור עמוק בין אליטות וחלקי העם יאפשר מרכז ראוי שיכול להיות מרכז כובד לחברה כולה. תיקון באמצעות שני כיוונים: מלמעלה למטה בגלל הניתוק והניכור שמאפיין פוליטיקה ןמדיניות;  ומלמטה למעלה כי אי אפשר להחזיק מדינה דרך ביזור של סמכויות וזהויות.

כלכלי

מכירים את השבטים- בונים את היער

אברהם אסבן וד"ר אילון שוורץ

"טוב משותף" (מושג שיסודו באריסטו, והמשכו בחשיבה דתית ענפה ובזרמים של ההשכלה עד לימינו) משמעו בניית עולם משמעות עבה שיש בו סולידריות, אמפטיה, ובמידת הצורך, הקרבה. טוב משותף על פי תפיסת 'שחרית' מתייחס לרב תרבותיות כנקודת התחלה 

כלכלי

דמוקרטיה של טוב משותף

ד"ר אילון שוורץ

העמדה הליברלית ביקשה ליצור מרחב ציבורי טהור שסביבו תתאחד החברה, אבל כשלה, מפני שבתוך תוכה גם היא מאופיינת בהשתייכות סוציולוגית מוגדרת. כדי לכונן אחדות חברתית צריך פוליטיקה אחרת.

כלכלי

ליברליזם בישראל – האדם הטוב האזרח הרע

פרופ' מנחם מאוטנר

המאמר מתמקד בהקרבה שהמדינה הישראלית תבעה מאזרחיה
בראשית שנות החמישים בתחום של קליטת העלייה, ובהקרבה שהמדינה תובעת מאזרחיה לאורך כל שנותיה בתחום הביטחון.

מעבר לגן ולג'ונגל

 

פרופ' ניסים מזרחי

על הפער שבין אוניברסליות של שוויון וצדק חברתי לפרטיקולריות החברתית של מבשריו ושל מתנגדיו.

כלכלי

קהילות משגשגות

 

ד"ר עופר סיטבון וד"ר אילון שוורץ 

מה בין שגשוג לצמיחה? ויחסי יחיד-קהילה ומדינה. כולל מגיבים תומכים ומסתייגים

כלכלי

ישראל בשנת 2048 – מקום לתקווה

ד"ר נח עפרון, נזיר מג'לי ועמיתי שחרית

טיוטת חזון לישראל בשנתה המאה. כולל מגיבים, מסתייגים ותומכים

כלכלי

משכורת בסיס לכול

ד"ר ליה אטינגר וד"ר עופר סיטבון

מה היה קורה אילו במקום להיכנס לקופת המדינה, רווחי הגז הטבעי ושאר רווחי אוצרות הטבע – היו משולמים ישירות לכל אזרח, מדי חודש?  תארו לעצמכם שבאופן קבוע בכל חודש היה נכנס לחשבון הבנק שלכם סכום כלשהו, נאמר 3000 ש"ח. האם הייתם בוחרים לעבוד פחות?

כלכלי

כלכלה דמוקרטית: פנסיה

ד"ר עופר סיטבון 

הזיקנה אינה מפלה איש. ברבות הימים, כל אחד מאיתנו – עניים ועשירים, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים – עשוי להגיע לגבורות. ההתארכות המבורכת של תוחלת החיים הופכת את הזיקנה – ובתוכה, גם את שאלת עתידה של מערכת הפנסיה – לסוגיה חברתית, כלכלית ופוליטית בוערת.

כלכלי

מדינה אין משק בית

ד"ר ליה אטינגר 

הויכוח על גובה יעד הגרעון מטעה ומסיט. השאלה החשובה באמת היא על מה נוציא את הכסף.

כלכלי

כלכלי

כלכלה דמוקרטית: זיקנה

ד"ר עופר סיטבון

השיח הנוכחי מתאפיין גם בדיכוטומיות – או תעסוקה או פרישה; או עבודה או חיי כיף  בפנסיה.  אלא שכידוע, החיים מורכבים הרבה יותר והדור שלנו, כבר מבין שאין פתרון אחד שמתאים לכולם.

כלכלי

השקעה בראשית החיים

 

ד"ר ליה אטינגר

השקעה בילדות המוקדמת היא חשובה ואפקטיבית ואפילו משתלמת מבחינה כלכלית. לא רצוי  לחכות לגיל שלוש  – ההשקעה צריכה להתחיל עוד לפני הלידה.

מקומי

פוליטיקה מקומית מזווית של טוב משותף

עמיתי מכון שחרית 

אט אט משהו משתנה כאן. אזרחים רבים החלו להבין שעתיד יישובם ועירם תלוי, בסופו של דבר, בהם. שהפוליטיקה המקומית יותר מדי פעמים לא "סופרת אותם" ולא רואה אתם, אלא מחשיבה רק את האינטרסים של בעלי ממון וכוח השפעה.

כלכלי

תרבות כנכס

 

ד"ר אילון שוורץ וד"ר חנה פנחסי

הממלכתיות המקורית הניחה מהי ישראליות – יהודית ומודרנית. מודרניות היתה  מילה נרדפת לאשכנזיות וחילוניות. לאחר מכן, השתרשה גישה רב-תרבותית שהחלישה את כוחה של הישראליות הממלכתית, והניחה שתפקיד המדינה הוא לנהל את החיכוכים אך ללא העדפה.

כלכלי

כלכלה עם פנים אנושיות

 

ד"ר ליה אטינגר

הבסיס לשגשוג החברה, אינו השוק או המדינה אלא כל אותם דברים שיוצרים את החיים עצמם: הטבע, המשפחות, הקהילות, האמנות, המורשת ההיסטורית והתבונה האנושית המצטברת.

כלכלי