מוגש לקרן ליאון לוי על־ידי מכון שחרית, 2023
כותבים:
עבד שחאדה, מתכנן ערים ואיש חינוך
נעה מבורך, עובדת סוציאלית קהילתית ומתכננת ערים
"האנשים עושים את העיר. אליהם, לא אל הבניינים, עלינו להתאים את תוכניותינו"
להורדת המסמך המלא כקובץ PDF:
מוזיאון הפסיפס
מוזיאון הפסיפס משמש בית לפסיפס נדיר ועתיק שנדד בעולם שנים רבות, וכעת, בזכות הקמת המוזיאון, הוחזר למקום שבו התגלה – העיר לוד.
הפסיפס נחשף בשנת ,1996 במסגרת חפירה ארכיאולוגית באזור העיר העתיקה של לוד. הוא מתוארך לסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית, והיה ככל הנראה חלק מבית־מידות במהלך התקופה הרומית והתקופה הביזנטית. הפסיפס מכיל דימויים של בעלי־חיים, צמחים וכלי שיט, המצוירים בדיוק רב ובמקצועיות.
במהלך השנים היה הפסיפס מבוקש במוזיאונים בכל העולם, עקב ייחודיותו והרושם הרב שהוא מותיר על כל רואיו.
כעת, בעקבות שיתוף פעולה בין עיריית לוד, רשות העתיקות והתורמים שלווי וייט וליאון לוי, מוצג הפסיפס במוזיאון שבכניסה לעיר. כך נוסף נדבך משמעותי בסיפורה המיוחד של לוד, שהיא צומת של תקופות היסטוריות, אנשים וזהויות.
הרצון לספר את סיפורה המיוחד של לוד ולהציע כיווני מחשבה חדשים על הקשר שבין המוזיאון לעיר הוביל אותנו לצאת למסע המחקרי הזה.
תקציר מנהלים
מבוא ומתודולוגיה
במהלך אירועי מאי 2021 נפגע מוזיאון הפסיפס שנבנה זה לא מכבר בכניסה לעיר לוד. בעקבות האירוע, שעורר שאלות על מעמדו ומשמעותו של המוזיאון בעיר, מכון שחרית קיבל פנייה מקרן ליאון לוי, השותפה המרכזית בבניית המוזיאון, שביקשה להתוודע ליחסים של תושבי לוד למוזיאון. כך נולד המחקר שלפניכם, שנועד לחשוף תחושות, מחשבות וסיפורים מהשטח, ולהמליץ על דרכים לשיפור המצב.
המתודולוגיה של המחקר נבנתה באופן שיטתי: שיחות פנים אל פנים בתוך העיר, קבוצות מיקוד וראיונות עם גורמי השוואה בערים הדומות ללוד – עכו ורמלה. מתוך המידע הרב שנאסף גובשו תובנות מרכזיות המתייחסות (?) למעגלי הזדהות מורחבים שהוגדרו במחקר: זהות אישית, מרחב שכונתי, מארג חיים עירוני, שותפות בין התושבים לעירייה, וכן מעגל בין־עירוני, הנוגע לסוגיית הערים המעורבות. עם תום עבודת השטח גיבשנו המלצות המבוססות על מגוון כלים, שמטרתן לאפשר לבעלי העניין השונים לבחור את הדרך המתאימה להם.
תובנות
במהלכם של אירועי מאי 2021, ניפץ המון צעירים זועם את שמשות מוזיאון הפסיפס בלוד. ניתוח האירועים מנקודת מבטם של התושבים מלמד על מעמדו של המוזיאון בעיר. המשבר שליווה את האירועים העמיק, את השסע בין הערבים ליהודים בעיר, והמרקם העדין של יחסי העבודה והאמון שנבנה לאורך שנים ויצר בסיס לקיומה של חברה החיה במרחב משותף – התפורר.
תושבים יהודים בעיר דיווחו על תחושות של פחד וסכנה "שלא היו קיימות אף פעם ברמה הזו בעיר", כדברי רבים מהם. התנהגותם של שכניהם הערבים נחוותה כבגידה. גם תושבים שהכירו באפליה שהתושבים הערבים בעיר סובלים ממנה סיפרו כי הם אינם מצליחים להכיל את אירועי מאי ודחו את האפשרות שתנאי החיים של הערבים הם הצדקה לאלימות שהשתוללה בעיר.
המרואיינים הערבים, מצדם, דיווחו כי תחושת האמון שלהם ברשויות וביכולתן לספק להם הגנה נפגעה אנושות. הזעם והתסכול שרבים מהם צברו במשך שנים, בשל העמקת הבידול והאפליה של השכונות הערביות, התפוצץ בפניה של העיר. כמה מהמרואיינים הערבים טענו כי האלימות במאי 2021 פרצה במחאה על ההשתלטות של קבוצת "הגרעין התורני" על העיר ועל חייהם, והביעו תסכול מכך שיהודים מחוץ לעיר הגיעו אליה עם נשק כדי "להגן" על היהודים בה.
יחד עם זאת, לאחר האירועים, רבים מהמרואיינים הערבים שבו להתמודדות עם האתגרים היומיומיים שלהם, הכרוכים במציאות הקשה בעיר, שהנשק החם משתולל ברחובותיה.
המרואיינים הערבים היטיבו לתאר את הפרדוקס הגלום במוזיאון, להרגשתם: מחד גיסא, מרכז ייחודי, תוצר של פיתוח עירוני, המושך אליו קהל מחוץ לעיר, ומאידך גיסא, מבנה המעורר בהם ניכור ותחושה של חוסר שייכות. העובדה שהמוזיאון, מבנה מפואר ומכובד, צמוד לשכונה מוזנחת ולא מפותחת מחמירה את תחושת התסכול שלהם. המרואיינים היהודים לא התייחסו בתשובותיהם להליך תכנון המוזיאון, אלא לשאלה "מה זה עושה לי ולעיר שיש כאן מוזיאון עם
פסיפס כל־כך ייחודי". בתשובותיהם תיארו תחושה של "גאוות יחידה".
למדנו כי הקשר של תושבי העיר למוזיאון נשקף דרך מעגלי ההזדהות המורחבים: זהות אישית, זיקתו של המוזיאון לשכונה ולסביבה וטיב השותפות בין התושבים לעירייה. ההשוואה שערכנו עם ערים מעורבות אחרות הרחיבה את מעגל הלמידה שהמחקר יצר, ופתחה פתח לאפשרויות של למידה ומינוף הפוטנציאל של העיר לוד.
מסקנות והמלצות
לאחר הקשבה עמוקה לדאגות ולצרכים של כלל הקולות בעיר לוד, גיבשנו את המסקנות הבאות:
מרכז הפסיפס הוא הזדמנות לעיצוב מרחב עירוני, שכונתי וקהילתי ניטרלי עבור תושבי השכונה הסמוכה ועבור העיר לוד כולה, בעיקר משום שאין בעברו מורכבויות ומשברים. ככזה, הוא יכול להיות מעגל גדול שיכיל ויחבר את כל המעגלים האחרים. ניתן להגשים ייעוד זה באמצעות סיורים ומפגשים במוזיאון או בסביבתו; מפגש חי עם הפסיפס האנושי העירוני והשכונתי ולא רק עם פסיפס העתיקות; שילוב הפרויקט העתידי של הטיילת הירוקה (Green Way), שנועדה לחבר את המוזיאון עם שאר האתרים הייחודיים של העיר, עם הפסיפס האנושי של העיר; ועוד. כל זאת יש לבצע באופן קהילתי ושיתופי, החל בשלבי התכנון וכלה בשלבי הביצוע וההפעלה. כך שהקהילה תמלא תפקיד בחיזוק ההיבט החברתי, ולא רק ההיבטים הפיזי והכלכלי של העיר.
המלצות נוספות נאספו מחמשת המעגלים הנוגעים לחיי התושבים ובאי העיר לוד:
מעגל הזהות האישית: ישנו פער הולך וגדל ברמת ההזדהות עם העיר ותחושת השייכות לה בין המבוגרים לצעירים בקרב החברה היהודית והערבית כאחד. הדור הצעיר מרגיש הרבה פחות מחובר לזהות לודאית מקומית. כדי למנוע את התרחבות הניתוק הזהותי והפער בין הקהילות, אנו ממליצים לגבש תוכנית חינוכית בנושא הזהות הלודאית וליישם אותה במסגרות של החינוך הפורמלי והלא־פורמלי. התוכנית תותאם להווי הלודאי היחודי ותעסוק בחיבור בין היחיד לביתו, לעירו ולשורשיו. התוכנית עשויה לתרום רבות לבניית מנהיגות צעירה איכותית בעיר לוד.
מעגל המרחב השכונתי: השכונות בעיר לוד הן בעצמן פסיפס אנושי. אנו ממליצים על העסקת מארגן קהילתי, שתפקידו לחבר בין המוזיאון לקהילה ובין השכונות של לוד, באמצעות התארגנויות קהילתיות לקידום מטרות חיוביות משותפות. הדבר יחזק את המרקם החברתי ואת תחושת האחריות זה כלפי זה וכלפי העתיד של העיר כולה. המארגן הקהילתי, שיהיה איש מקצוע מיומן שיודע לכנס אנשים, על מנת לאפיין צרכים משותפים בתוך ובין השכונות, ולהוביל פעילויות שישפרו את חיי הקהילות בלוד.
מעגל העיר והמדיניות העירונית: המרואיינים במחקר העלו כמה סוגיות מהותיות הדורשות התייחסות דחופה; מחינוך ועד ביטחון אישי. התייחסות מקצועית לסוגיות הללו יכולה, בין השאר, לתרום לצמצום הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית בעיר. אחת הסוגיות הקריטיות שעלו היא סוגיית הדיור. המרואיינים הצביעו על צורך דחוף בהנגשת מידע בנוגע להזדמנויות בתחום הדיור, הנגשת אפשרויות המימון לדיור (הלוואות, מימון משלים, משכנתאות) והקמת פורום מעורב של תושבים ואנשי מקצוע שיעסוק בתוכניות עתידיות בנושא ההתחדשות העירונית.
מעגל השותפות של התושבים ועובדי העירייה: אנו ממליצים להקים יחידת שיתוף ציבור מקצועית וקבועה, שתאפשר קשר ישיר של מחלקות העירייה על כל שירותיהם עם התושבים, הקהילות ותת־הקהילות בעיר.
מעגל בין־עירוני – ערים מעורבות: קבוצות לימוד סדורות וקבועות של פעילים־עמיתים בתחומי החינוך והקהילה בלוד ובערים אחרות, שיתמקדו בחקירה והבניה של הקשרים בין קבוצות רב־תרבותיות, בדגש על יהודים וערבים ובלמידה הדדית מחווית החיים זה של זו. הקמת פורום בין־עירוני מקצועי, שינוהל בשותפות של הרשויות בערים המעורבות, במטרה לפתח ולגוון את יכולות ההתמודדות הפנים־רשותיות עם האתגרים של עיר מעורבת.
