קבוצות אקדמיות - בשיתוף מכון ון ליר

מסוציולוגיה של חשד לסוציולוגיה של משמעות – על חיים משותפים בתוך גבולות המחשבה הליברלית ומעבר לה

פעילות הקבוצה נעשית בשיתוף עם מכון ון ליר בהובלתו של פרופ' ניסים מזרחי וד"ר אילון שוורץ וזאת על מנת לשאוף להפריה הדדית בין התובנות המחקריות שעולות בקבוצה לבין אקטיביזם חברתי בישראל בת ימינו.

הקבוצה נפגשת אחת לחודש. מפגשיה כוללים דיונים תאורטיים בשאלת החיים המשותפים, במאפייניה הליברליים של הסוציולוגיה הביקורתית ובעיצובה של אלטרנטיבה סוציולוגית-אנתרופולוגית לשיח הביקורתי הרווח במדעי החברה
השאלה כיצד לחיות יחד עם מי ששונים מאיתנו באופן עמוק היא אולי השאלה הפוליטית הבוערת ביותר בישראל של ראשית המאה העשרים ואחת, ואתגר הטורד את מנוחתן של רבות מן הדמוקרטיות בנות זמננו. ואולם, עבור הסוציולוגיה – המדע האמון על חקר החברה – שאלת החיים המשותפים אינה רק שאלה פוליטית מטלטלת אלא גם שאלה מחקרית בוערת, המחייבת בחינה ועיצוב מחדש של ארגז הכלים התיאורטי והמחקרי העומד לרשותה. 

לכאורה, שאלת החיים המשותפים העסיקה את הסוציולוגיה הישראלית כבר מראשיתה. הסוציולוגיה הממסדית בישראל עסקה בשאלת החיים המשותפים בעודה מאמצת את פרדיגמת "כור ההיתוך" כמענה תיאורטי לבעיית ההבדל. לעומת זאת מחליפתה, הסוציולוגיה הביקורתית, אימצה פרדיגמה ליברלית, בין בגרסאותיה הריבודיות – "פוליטיקה של חלוקה" או "צדק חלוקתי" – ובין בגרסאותיה הזהותיות – "פוליטיקה של הכרה" או "רב-תרבותיות". 

ואולם, נראה כי אימוץ השיח הליברלי אל תוך הדקדוק הסוציולוגי לא רק שאינו מאפשר לסוציולוגיה הביקורתית להעניק פרשנות חברתית חדשנית לשאלת החיים המשותפים, אלא שהוא מקשה עליה להבין אפילו את עולמם של אותם "מוחלשים", שעימם, לפחות לכאורה, נועד השיח הליברלי להיטיב. 

היום, אולי יותר מתמיד, נראה כי אותן קבוצות מוחלשות (וּודאי שגם אחרות) נוטות לדחות את מסגרת המחשבה הליברלית שבה דבקה הסוציולוגיה, והסוציולוגיה, בתורה, הופכת לחלק מקבוצת אליטה הנדחקת לשוליו של הדיון הציבורי. ככזו היא מתקשה לתת מענה פרשני-פוליטי הולם למציאות שבה היא פועלת. עם השבר הכפול הזה – המחקרי והפוליטי – הקבוצה מבקשת להתמודד.

קבוצת מחקר "הכלכלה הפוליטית של הפופוליזם העכשווי"

עליית הפופוליזם החברתי, על צורותיו המגוונות והסותרות (ניצחון טראמפ והקמפיין של סנדרס, הברקזיט, שקיעת המפלגות המסורתיות באירופה ועלייתן של מפלגות פופוליסטיות חדשות…), מציפה שאלות רבות אודות הסיבות להופעתו ולתמיכה העממית בו. על הרקע הזה, תבקש קבוצת המחקר לאתגר את השיח הפוליטי והכלכלי-חברתי הרווח, בשתי רמות:

פוליטית – היכרות אמפתית עם המעמדות העממיים היא צעד חיוני בבניית אלטרנטיבה פוליטית בת-קיימא, ובראשה תפיסה כלכלית וזהותית ששומרת על גבולותיה וייחודה מול הניסיון לפרק אותה בשם הגלובלי והאוניברסלי. אלטרנטיבה כזאת תתגבש מתוך הדיאלקטיקה של הניאו-ליברליזם ושל הסוציאל-דמוקרטיה, בין עולם ערכי שמרני ופרוגרסיבי, ותבקש להציע הצעות מעשיות למדיניות כלכלית חלופית בתחומים שונים.

מחקרית – עריכת מחקרים אמפיריים על המעמדות העממיים בישראל ועל השילוב המורכב בין מאפייניהם המבניים (תעסוקה/מרחב/הכנסה), מאפייניהם התרבותיים ועמדותיהם הפוליטיות ובעיקר החברתיות-כלכליות. זאת, מתוך הנחה כי קיימים קשרי גומלין בין העולם המוסרי התרבותי לבין העולם המוסרי הכלכלי-חברתי פוליטי.

סגירת תפריט