סקר מזרחים ומזרחיות

הסקר המזרחי חדש

מזרחים: יחסי זהויות – ישראלית-יהודית-מזרחית 2016

הנשיא ריבלין לא מנה את הזהות המזרחית כאחת מ"ארבעת השבטים" בנאומו המפורסם, אלא העדיף לראות את זהותם השבטית הבסיסית של אזרחי ישראל היהודים כמתחלקת בין חרדיות, ציונות דתית וחילוניות. לזהות המזרחית תפקיד מרכזי בשינוי הנוף שמתחולל בחברה הישראלית. יותר מ-40% מהיהודים הישראלים באים מרקע מזרחי, וניתן לחוש בנוכחות העולה של תרבות מזרחית בספירה הציבורית בישראל. פניה המשתנות של ישראל קשורות באופן הדוק עם היחלשות הדומיננטיות של יוצאי אירופה המערבית, והגברת הנוכחות המזרחית שמגדירה את החברה, התרבות והפוליטיקה בישראל.

ראיינו 1000 משיבים שארצות הולדתם הן במזרח התיכון או בצפון אפריקה, או שיש להם לפחות הורה אחד, או סב/סבתא שנולדו שם, ללא קשר למידת הגדרתם העצמית כ"מזרחים". בקוים כלליים, ניתן לראות אוכלוסיה שמחויבת למסורת, עם נטיה לעמדות פוליטיות ימניות יחסית, שמבטאת מודעות לאפליה בעבר, אך בעלת עמדה אמביוולנטית בנוגע לאפליה בהווה. יהדות וישראליות הן מאפיינים מרכזיים בזהותם של חברי קבוצה זו (אך לא בהכרח מזרחיות), הם פתוחים לשינויים בחלוקה המסורתית של התפקודים המגדריים, וחווים תזוזה חברתית-כלכלית.

בחיפוש אחר המבדיל בין המשיבים המזרחים השונים,  מבשר ההבחנה המרכזי היה הגדרת הזהות שלהם. אלה שטענו שאחוז גבוה מזהותם הוא מזרחיותם ("איזה אחוז מזהותך הוא יהודי? ישראלי? מזרחי? ארץ מוצא – מרוקו, טוניס, עירק, תימן וכו'") , גם החשיבו יותר את המסורת, חשו יותר בנוח בחברת מזרחים אחרים, נחלו הצלחה כלכלית פחותה ביחס להוריהם, הצדיקו פוליטיקאים שמדגישים את האפליה כלפי המזרחים ונטו לדעות ימניות יותר. בצד השמאלי של המפה הפוליטית לא היה כל ביטוי סטטיסטי לזהות מזרחית יחודית חזקה. כך למשל, לשילוב בין הזדהות מזרחית חזקה לבין פוליטיקה שמאלנית של "הכרה בזכויות", אין כיום כוח אלקטורלי טבעי. בשמאל נמצא את אלה שזהותם מוגדרת קודם כל כ"ישראלית", ובמרכז המפה הפוליטית דומיננטיים המשיבים שזהותם יהודית וישראלית.

על סמך תשובות אלה לסקר, יצרנו ששה אבות טיפוס של מזרחים בישראל.

באופן חשוב ומעניין, בתת הקבוצה שכללה את הציבור הרחב ביותר (29.5%) וזכה לכינוי "מקום טוב באמצע", התשובות לרוב השאלות התמקמו בדיוק בין שני הקטבים, ורק כאן הגדירו המשיבים את זהותם באופן גורף כישראלית ויהודית, כששני המרכיבים זכו למעמד שווה. במובנים רבים משיבים אלה מייצגים את הסוציולוגיה של מעמד הביניים המזרחי. את תת הקבוצות הנוספות ניתן לכנות: "תחושה של מניעת זכויות והדרה" (8% מהמשיבים), "מסורת, דת ומסורת" (17%), "גאווה ותחושת שייכות" (19% מהמשיבים), גבעתיים (13%) ותל אביבים (14%). להלן תיאור של כל אחת מהקבוצות, שמאפשר לנו ראיה מפורטת יותר של ערכים שמרכיבים את החברה המזרחית כיום.

 

  1.  תחושת קיפוח והדרה, 7.5%

הגדרה עצמית ממוצעת: 26% זהות ישראלית, 25.2% זהות יהודית, 43.9% זהות מזרחית, 4.1% זהות לפי ארץ מוצא.

חברי תת קבוצה זו מאד מסורתיים וקשורים לזהותם המזרחית – תחושת ההזדהות הגבוהה ביותר שלהם היא עם השתייכותם למה שנקרא ה"שבט" המזרחי; כמו כן הם נושאים תחושה עזה של אפליה סמלית ויומיומית כלפי המזרחים בישראל ותחושת אי-שיוויון בין מזרחים לאשכנזים. הם אינם רואים הזדמנויות רבות להתפתחות כלכלית ומרגישים שמצבם הכלכלי מושפע לרעה ממוצאם האתני. הם גם אלה שסביר ביותר שיתמכו בפוליטיקה ובפוליטיקאים שממוקדים בזהות המזרחית, הם בעלי נטיה ימנית ובעיקר מצביעי ליכוד. חברי קבוצה זו חשים הרבה יותר בנוח בסיטואציות חברתיות שהמזרחיות משמעותית בהן, ורובם נשוי לבני/ות זוג מזרחים; הם גם ייטו יותר להעדיף שילדיהם יתחתנו עם מזרחים. הם מזדהים כמסורתיים ורמת ההשכלה הפורמלית שלהם מעט נמוכה ביחס לשאר תתי הקבוצות.

 

  1. מסורת, דת , ומסורת, 17%

הגדרה עצמית ממוצעת: 11% זהות ישראלית, 80.1% זהות יהודית, 5.6% זהות מזרחית, 3.3% זהות לפי ארץ המוצא.

זהות יהודית ושמירת מסורת חשובות ביותר לחברי תת קבוצה זו – כאן הסבירות הגבוהה ביותר למצוא שומרי כשרות והורים שאף יצפו מכך לילדיהם, ורוב שמזדהה כחרדי או דתי. הם גם הימנים ביותר מכל תתי הקבוצות, עם ריכוז גבוה במיוחד של מצביעי ש"ס – המפלגה החרדית מזרחית. הם מעדיפים שילדיהם יינשאו למזרחים, ומשמרים סממנים רבים של התרבות המזרחית מה"ארץ הישנה", כמו הגיית ח' וע'. הם צעירים יחסית ופחות מבוססים, וסבירות גבוהה ביחס לשאר תת הקבוצות שיתגוררו בירושלים.

 

  1. גאווה ותחושת שייכות 19%.

הגדרה עצמית ממוצעת: 22.8% זהות ישראלית, 32.4% זהות יהודית, 19.7% זהות מזרחית, 25.2% זהות לפי ארץ מוצא.

חברי תת קבוצה זו מתאפיינים בהזדהות חזקה עם ארצות מוצאם (מרוקו, טוניס, תימן, לוב, וכד'), שגוברת על זהותם הישראלית או המזרחית-קולקטיבית. מבחינה פוליטית הם נוטים לימין-מרכז, והינם בעיקר מצביעי ליכוד. המסורת חשובה להם, הם שומרי כשרות ומעוניינים שילדיהם יהיו שומרי מסורת. מבין כל המשיבים לסקר, חברי קבוצה זו נטו ביותר לחגוג את חגי ארצות המוצא שלהם. הם חשים שיש אי-שיוויון בין מזרחים לאשכנזים, ותומכים בפוליטיקאים מזרחים שנלחמים באפליה זו. הם חשים חסר בייצוגם במדינה – כמו למשל חוסר בייצוג מזרחי בשוק ההון וכן העובדה שמורשת דתית מזרחית לא נלמדת בבתי הספר. הם מדווחים על יתר נינוחות במצבים חברתיים שבהם יש רוב מזרחי. באופן כללי, בעלי פחות השכלה פורמלית ובמעמד סוציו-אקונומי פחות מבוסס. ליותר מ 75% מהם יש בני זוג מזרחים.

 

  1. מקום טוב באמצע, 29.5% מהמשיבים

הגדרה עצמית ממוצעת: 43.3% זהות ישראלית, 47.6% זהות יהודית, 6.4% זהות מזרחית, 2.7% זהות לפי ארץ מוצא.

הגדולה ביותר מבין כל קבוצות המחקר, חברי הקבוצה רואים את עצמם כממוקמים במרכז – בין שמאל לימין, ומשלבים זהויות חזקות של יהדות וישראליות. הם אינם חשים אפליה או הדרה על בסיס אתני. זוהי תת הקבוצה המבוגרת ביותר – 75% מהם מעל גיל 35, אך מצויים פה פחות בני 65 ומעלה. זו הקבוצה החזקה ביותר מבחינה כלכלית והמשכילה ביותר. נוטים מעט יותר להזדהות כמסורתיים ופחות כדתיים או חרדים.

 

  1. גבעתיים, 13%

הגדרה עצמית ממוצעת: 54.3% זהות ישראלית, 23.2% זהות יהודית, 12.6% זהות מזרחית, 9.9% זהות לפי ארץ מוצא.

תת-קבוצה זו קרויה על שם פרבר של תל אביב,  שמזוהה עם המעמד הבינוני-גבוה,  ניכרת בה נטיה פוליטית למרכז-שמאל, וניתן לראותה כגירסה קצת פחות קיצונית של התת קבוצה התל אביבית: בעוד שחבריה מזהים את עצמם באופן ברור כישראלים, כנגד זהות מזרחית או אפילו יהודית, הדבר ניכר כאן בשעור מעט נמוך יותר מאשר בתת-קבוצה התל אביבית, עניינם בשמירת מסורת  הוא פחות מן הממוצע, אך יותר מבקרב ה"תל-אביבים" והם נוטים למרכז או מרכז-שמאל: 40% הצביעו ל"כולנו" ואילו 40% אחרים הצביעו ל"יש עתיד" או ל"מחנה הציוני". הם רואים בזהותם המזרחית אפיק להבנה טובה יותר של הערבים. הם מעט צעירים יותר משאר תתי הקבוצות וקצת יותר מ-50% מהם מזדהים כחילונים, פחות מבקבוצה התל אביבית. חברים בקבוצה זו יהיו בדרך כלל יוצאי עירק, בשעור משמעותי מבחינה סטטיסטית.

 

  1. תל אביב, 14%

הגדרה עצמית ממוצעת: 84% זהות ישראלית, 9.9% זהות יהודית, 4.3% זהות מזרחית, 1% זהות לפי ארץ מוצא.

קבוצה זו קרויה על שם בירת התרבות של ישראל החילונית, וחבריה משקפים תואר זה בזהות העצמית שלהם – כשהם מתבקשים לבחור בין זהות יהודית לישראלית, הם בוחרים בישראלית, באופן גורף. הם הכי פחות מזוהים עם סממני זהות ומסורת מזרחית –  כאן יהיה הכי קשה למצוא דוברים ב"מבטא" מזרחי, או כאלה שמחשיבים שמירת מסורות דתיות או אתניות, ושומרי כשרות.  חברי קבוצה זו הם בעלי נטיה למרכז-שמאל, בעיקר מצביעי "יש עתיד" ו"המחנה הציוני" – והם ייטו פחות לתמוך בפוליטיקאים שהאג'נדה שלהם היא הזהות המזרחית. אכן, נתקשה למצוא כאן מי שיחושו שמוצאם האתני מעכב באיזשהו אופן את התקדמותם בחברה והם מרגישים שיש שיוויון חברתי בין אשכנזים למזרחים; כמחצית מהם נשואים לבני זוג לא מזרחים. הם בעיקר בגיל העמידה (75% מעל גיל 35) ומבוססים כלכלית, יגורו בדרך כלל במרכז הארץ (תל אביב והסביבה) מזדהים כחילונים, בדרך כלל יהיו ממוצא מצרי, טורקי, סורי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט