הסקר הערבי חדש

ערביי ישראל: ההבטחה והסיכונים שבשילוב 2017

ממצאי הסקר מעידים כי רבים מאזרחי ישראל הערבים שואפים להשתלב בחברה הישראלית הכללית. בנסיון להבין למה הכוונה ב"השתלבות", ניכרים הבדלי דעות בנוגע למידת ההשתלבות הרצויה ולהיקפה. צצים הבדלים בדעות ביחס לנושאים מרכזיים בחברה הישראלית, שבהכללה נקשרים בתפיסות השונות לגבי רמות השילוב האפשריות והרצויות. באוכלוסיה הערבית, ניתן על פי תשובות בארבעה המשתנים הבאים, לשרטט את מיקומן היחסי של הקבוצות על הרצף שבין שילוב להפרדה.

  1. שביעות רצון מהחיים בכלל ומהחיים בישראל בפרט

רוב המשיבים מרוצים מחייהם באופן כללי, ומסכימים עם התחושה שנפתחות בפניהם יותר אפשרויות משעמדו בפני דורות קודמים. עם זאת, קיימים פערים משמעותיים בשאלה האם מנגנוני המדינה מייצרים הזדמנויות עבור ערביי ישראל (שעור המסכימים זהה לשעור המתנגדים). אחוז גבוה חש כי מעמדם של ערביי ישראל לא השתפר בשנים האחרונות – 41% אומרים שלא השתפר, בעוד 30% גורסים שיש שיפור.

  1. יחסים עם יהודים והשתלבות במוסדות

שאיפתם של ערביי ישראל לקחת חלק במדינה ולקיים קשרים עם יהודים היא ברורה: 88% מכלל המשיבים דיווחו שהם נכונים לעבוד במקום שבו יהודים וערבים עובדים יחד, ובסביבות 50% ממשיבי המחקר תומכים בשילוב ערבים בכוחות המשטרה. כמחצית מהמשיבים אמרו שהיו מעוניינים להרחיב את מעגל מכריהם היהודים, ומספר שווה ציין שהם מרגישים בנוח בסביבת רוב יהודי.  כמחצית מהמשיבים דיווחו שאינם חוששים להמצא במחיצתם של יהודים בעיתות מתח, שנוצר כתוצאה ממצב ביטחוני.

  1. מיקומן של נשים בחברה ויחס למסורת – מודרנה – מערב

76% מכלל המשיבים לסקר ציינו את תמיכתם בכך שגברים יטלו חלק פעיל יותר ומשמעותי בגידול הילדים ובעבודות הבית. כמו כן, שני שלישים מהמשיבים ציינו שהם ישמחו לראות יותר נשים מעורבות בפוליטיקה המקומית והמדינית. הצלבת התשובות לשאלות שונות שנשאלו בנושאים של שמירת המסורת, תרבות, ודעות בנוגע לתרבויות המערב, חושפת תוצאות מעניינות: בעוד ש71% ממשתתפי הסקר ציינו כי חבריהם רואים אותם כ"מודרניים", רק שליש מהמשיבים ביטאו שאיפה לחיות בחברה שדומה לחברה המערכית. כמו כן, בעוד שרוב מוחץ ציין שמירת מסורות דתיות, רק שליש מהמשיבים ציינו שהם מקיימים את המסורת בשל לחץ חברתי. נתונים אלה מציעים, כך נראה, רצון עז לשמר את התרבות והמסורות הקיימות, יחד עם התפתחות השקפת עולם מודרנית, אך כזו שאינה בהכרח "חיקוי" של המערב.

  1. הסכסוך הישראלי-פלסטיני

השקפות הקהילה הערבית ישראלית על הקונפליקט הן מגוונות, גם אם ככלל, קהילה זו תומכת בתוקף בצד הפלסטיני. שליש מן המשיבים מסכימים שארץ ישראל ההיסטורית היא מולדתו של העם היהודי באותה מידה שהיא מולדתם של הפלסטינים, ושליש אינם מסכימים עם קביעה זו. מעל 50% אינם מסכימים לתפילת יהודים על הר הבית בשום תנאי, בעוד 25% מוכנים לכך כל עוד זה לא מסכן את מעמדם של המקומות הקדושים למוסלמים.

לא ניתן להגדיר את אזרחי ישראל הערבים כקבוצה אחת

תוצאות הסקר מראות כי אין לראות את החברה הערבית-ישראלית כמקשה אחת. כשעל הפרק עומדים הנושאים המרכזיים בחברה הישראלית כיום, ניתן להבחין במגמות סותרות בחברה הערבית. בכדי להדגיש מתחים ומורכבויות אלה, מציע הסקר חלוקה של החברה הערבית לארבע תת קבוצות שמייצגות את המגמות והכיוונים השונים באוכלוסייה.   חלוקה כזו מאפשרת הבנה עמוקה יותר של החברה מחלוקה שמבוססת רק על תשובות לשאלות שנשאלו. כחלק מתהליך גיבושן של קבוצות אלה הוצגה בפני המשיבים שאלת ה"זהות העצמית", שבה הם התבקשו לתאר את זהותם באמצעות חלוקתה לאחוזים, בהתאם לחשיבות היחסית של כל מרכיב בה. הקטגוריות שהוצעו: ערבי, פלסטיני, דתי (כלומר מוסלמי, נוצרי או דרוזי), וישראלי. התשובות לשאלה זו היו אמצעי מרכזי לאיתור החלוקה האולטימטיבית.

תמהיל מאפייני זהות עצמית:

36% זהות דתית, 28% זהות ערבית, 20.6% זהות ישראלית, 14.8% זהות פלסטינית.

תוצאות הסקר, וביחוד החלק ההבחנתי שבו, מעידים על מורכבות החלוקות בתוך החברה הערבית-ישראלית ועל רמת ההבדלים והפילוג בתוכה כשמגיעים לנושאים המרכזיים בחברה הישראלית כיום. הם גם שוברים את ההתאמה המוחזקת בחברה הישראלית בין רמת הדתיות לבין דעות פוליטיות ו/או לאומיות.

תתי-הקבוצות בחברה הערבית ישראלית

משתלבים (36% מהמשיבים); שמרנים (21%); בעלי קשיים כלכליים (19%); ובדלנים/המסתגרים (24%). יש לשים לב לחפיפה המסוימת בין הקבוצות. נכון יותר לראות את החלוקה כרצף מאשר כארבע קבוצות שביניהן מפרידים גבולות ברורים.

תת-קבוצה #1: משתלבים– 36% מהמשיבים

הגדרה עצמית ממוצעת: 31.6% דתיים, 28.5% ערבים, 27.9% ישראלים, 11.5% פלסטינים.

בקבוצה זו ניתן למצוא רמה גבוהה ביותר של זהות ישראלית. היא כוללת שילוב של דתיים, מסורתיים וחילונים מבין הערבים אזרחי ישראל, עם אחוז גבוה יחסית של משיבים חילונים ביחס לשאר הקבוצות. כבכל שאר תתי הקבוצות, גם כאן יש רוב מוסלמי מוחלט, אך תת קבוצה זו כוללת יותר נוצרים ודרוזים יחסית לאחרות. חברי קבוצה זו מאמצים זהויות ליברליות ומודרניות, ומציינים שהם מעוניינים להיות חלק מחברה פתוחה. הם מרוצים מחייהם ומרגישים שפתוחות בפניהם יותר אפשרויות משעמדו להוריהם. בה בעת הם גם מרגישים שמצבם של ערביי ישראל לא השתפר בחמש השנים האחרונות. הם תומכים בהשתלבות במשטרה ובגופים דיפלומטיים, והביעו תגובות מתונות לשאלות בנושא הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, ובנושאים חברתיים.

תת-קבוצה #2: המסורתיים – 21% מהמשיבים

הגדרה עצמית ממוצעת: 44.3% דתיים, 24.4% ערבים, 20.4% ישראלים, 9.9 % פלסטינים

זהות דתית ומסורת הן מרכיבים דומיננטיים כשמדובר בתת קבוצה זו, שחבריה מציינים כי שמירת המסורת אינה חשובה להם פחות משהיתה חשובה להוריהם. בקטגוריה זו, הבדואים הם בעלי הייצוג הגבוה בהשוואה לקבוצות האחרות. חברי תת קבוצה זו ציינו את החשיבות של כיסוי ראש לנשים, והתנגדו לכפיית החוק כנגד פוליגמיה. בו בזמן, הם הביעו תמיכה בכך שגברים יקחו חלק גדול יותר בבית וכן תמכו בהשתתפות נשים בפוליטיקה, גם אם באחוזים נמוכים יחסית לקבוצות האחרות. בממוצע, השאיפה לחיות בחברה כמו-מערבית, היא הנמוכה ביותר בקבוצה זו. הם מרגישים יותר בנוח בסביבה יהודית מהמשיב הממוצע. בהכללה, תשובותיהם לשאלות שנוגעות לקונפליקט הישראלי-פלסטיני ולנושאי ביטחון היו קרובות לממוצע של כל הנסקרים.

תת-קבוצה #3: בעלי קשיים כלכליים ("השורדים") – 19% מהמשיבים

הגדרה עצמית ממוצעת: 31.3% דתיים, 30.05% ערבים, 21% ישראלים, 17.1% פלסטינים.

המעמד הסוציו-אקונומי של בני קבוצה זו הוא הנמוך מכל תתי הקבוצות ובאופן כללי נמוך בהרבה ממעמדו של הישראלי הממוצע. המשיבים מתת קבוצה זו אינם מרוצים מחייהם, הם מאמינים שמעמדם של הערבים בחברה הישראלית לא השתפר בחמש השנים האחרונות, והם מדווחים כי חוו אפליה בשל זיהויים כערבים. חברים בתת קבוצה זו דיווחו כי אינם מרגישים בנוח בחברה הישראלית, וחלקם מרגישים כי היהודים בישראל, ככלל, שונאים ערבים. על אף האתגרים הכלכליים שניצבים בפניהם, ניתן לתאר את תשובותיהם לשאלות על הנושאים המרכזיים בחברה הישראלית, כמתונות יחסית, ובכלל זה גם תשובותיהם בנושאי ליבה כמו הקונפליקט. חברי הקבוצה דירגו את מרכיבי הזהות שלהם באופן יחסית שווה.

תת-קבוצה #4: בדלנים/ מסתגרים – 24% מהמשיבים  

הגדרה עצמית ממוצעת: 38% דתיים, 30% ערבים, 21% פלסטינים, 9% ישראלים.

אחוז ניכר מחברי קבוצה זו מזדהים ראשית כפלסטינים, ותשובותיהם מביעות נטיה חזקה לזהות פוליטית ואתנית מתבדלת. בתשובותיהם לשאלות על הסכסוך הישראלי פלסטיני ניכרת העדפה ברורה לעמדות לאומיות. המשיבים שנכנסו תחת קטגוריה זו ענו באופן דומה לשאלות על הנושאים העיקריים שעומדים על הפרק בחברה הישראלית כיום, והם מתנגדים לשילוב ערבים אזרחי ישראל במוסדות מדינה כמו המשטרה והסגל הדיפלומטי.  הם מעדיפים לחיות בקהילות ערביות בלבד, מדווחים על תחושת אי נוחות בסביבה שבה יש נוכחות יהודית שלטת,  ואינם מעוניינים בהרחבת חוג מכריהם היהודים. חשוב לקחת בחשבון כי קבוצה זו כוללת אחוז גבוה יותר של חברים שחיים ברווחה כלכלית מאשר בשאר תתי הקבוצות. חבריה מתארים את עצמם כליברלים ומודרניים, ואחוז גבוה יותר מבכל תת קבוצה אחרת מזדהה כחילוני. הזהות הפלסטינית היא סמן זהות מרכזי בקבוצה זו, והמרכיב ה"ישראלי" הוא באחוז הנמוך ביותר ביחס לכל תת-קבוצה אחרת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט