הערכת תוכנית 120 – 2014 עד 2020

בשנת 2014 יצא לדרך המחזור הראשון של 120 – עתודה פוליטית רב תרבותית לשותפות חברתית חדשה. תוכנית 120 מבית שחרית ביקשה ליצור עתודה פוליטית שתערער על הדיכוטומיות בפוליטיקה הישראלית באמצעות הכשרת 20 צעירים וצעירות מדי שנה. בשש השנים בהן פעלה התוכנית התקיימו שישה מחזורים שהתאפיינו בגיוון תרבותי, זהותי ורעיוני. כחלק מהתוכנית פעלו העמיתות והעמיתים לקידום תהליכי חשיבה שיניעו יצירת טוב משותף לטובת כולם.

בתום שישה מחזורים של תוכנית 120 ביקשו בשחרית לקיים מחקר הערכה . המחקר נועד לאפשר לאירגון ללמוד ולהפיק לקחים מהתהליכים שעברו הבוגרות והבוגרים במהלך שנת ההכשרה ובתוכנית ההמשך. צוות שחרית בחר 28 בוגרות ובוגרים, מרקע מגוון ככל הניתן ומכל המחזורים ממחזורים שונים, והם התבקשו להשתתף במחקר המבוסס על ראיונות פתוחים ומובְ נים למחצה. בחודשים יולי – ספטמבר 2021 נערכו 25 ראיונות. בשלב הניתוח עברו הראיונות קידוד המבוסס על קריאת עומק ואיסוף תמות. הקידודים נאספו ונשזרו ל־11 פרקים תמטיים המהווים את גופו של מסמך זה.

עיקר ממצאי המחקר:

  1. להשתתפות בשנת ההכשרה הייתה השפעה משמעותית על תפיסות העולם הפוליטיות של מרבית הבוגרות והבוגרים.
    • חלק ניכר מהם דיווחו על שינוי בתפיסת העולם הפוליטית שלהם באופן שמשקף אימוץ פרספקטיבה חדשה על הזירה הפוליטית ועל מי שפועלים בה.
    • נקודת המבט החדשה איפשרה למרואיינות ולמרואיינים לגבש ראייה מורכבת יותר של הנרטיב הפוליטי שלהם עצמם ושל אחרים.
    • נקודת המבט החדשה הביאה חלק מן הבוגרים לחוש מחויבות רבה יותר לעשייה פוליטית וחברתית.
  2. שנת ההכשרה של ה -120 מעודדת את העמיתות והעמיתים למצוא נתיבים שיאפשרו יצירת טוב משותף לטובת כולם, ללא הבדל זהות פוליטית, לאומית או תרבותית.
    • חלק מן המרואיינים והמרואיינות חשו שעשייתם הציבורית נגעה בטוב המשותף עוד לפני ההצטרפות לשחרית.
    • מרואיינים ומרואיינות סיפרו על ההשפעה מרחיקת הלכת שהייתה ללמידת העומק של העולם המושגי הקשור בטוב המשותף.
    • עבור חלק מן ה בוגרות והבוגרים היווה המפגש עם קהילה המאמינה בטוב משותף רוח גבית להמשך העשייה הציבורית.
    • מרואיינות ומרואיינים סיפרו כי חשיבה במונחי טוב משותף ממשיכה להשפיע על עשייתם המקצועית והפוליטית גם בחלוף שנים מאז סיום שנת ההכשרה.
    • חלק מהמרואיינות ומהמרואיינים סברו כי המושג טוב משותף עמום מדי, וכי יש צורך בהגדרה מדויקת ומעשית יותר .
  3. בהתייחסויות לשנת ההכשרה עלו מספר נושאים:
    • הבוגרות והבוגרים היו מעוניינים להיחשף במהלך שנת ההכשרה לתכנים פרקטיים ולכלים פוליטיים נוספים.
    • חלק מהבוגרות ומהבוגרים חשו כי במהלך שנת ההכשרה לא היה עיבוד מספק לתהליכים רגשיים, לקונפליקטים שהתרחשו ולתכנים שנלמדו.
    • חלק מהבוגרות והבוגרים חשו שהיה צורך בהקפדה יתרה על ייצוג הולם וגיוון פנים־מגזרי.
  4. הרחבת נקודת המבט ביחס לחברה ה ישראלית והעמקתה כתוצאה מההשתתפות בשנת ההכשרה:
    • שנת ההכשרה איפשרה ל חלק ניכר מן הבוגרות והבוגרים לאמץ תפיסת עולם מורכבת ועשירה יותר ביחס לקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית.
    • המרואיינות והמרואיינים סברו כי הקירבה האנושית, הדיאלוג והזמן שממושך שבילו יחד הביאו לנטישת תפיסות סטריאוטיפיות ביחס למגזרים שונים, למציאת נקודות השקה ומכנים משותפים ולהיכרות ראשונית עם סוגיות חברתיות ותרבותיות שהיו זרות להם.
  5. תוכנית ה־120 מבקשת ליצור עתודה פוליטית המסוגלת לערער על דיכוטומיות בפוליטיקה הישראלית. הראיונות מלמדים באופן ברור כי בוגרי ובוגרות התוכנית עברו תהליך משמעותי בהתמודדות עם 'הנרטיב האחר' (תפיסת עולם המנוגדת לחלוטין לתפיסתם הפוליטית, הדתית והזהותית).
    • חלק ניכר מהמרואיינות ומהמרואיינים סיפרו על שינוי משמעותי ביכולת שלהם להכיל הסברי מציאות שונים מאלו בהם הם מאמינים, על רכישת כישורי הקשבה, ניהול דיאלוג והכלה.
    • מן הראיונות עולה כי יכולות וכישורים אלו ממשיכים להשפיע על הבוגרות והבוגרים גם לאחר סיום שנת ההכשרה.
  6. .אחת מנקודות השיא של תוכנית ה־120 הייתה המסע למרוקו. העדויות והסיפורים של הבוגרות והבוגרים משקפים באופן מובהק את מרכזיותו של המסע ואת חשיבותו להשלמת שנת ההכשרה.
    • מן הראיונות עולה כי המסע סייע )בעיקר לעמיתים והעמיתות הערבים( להמשיג מחדש את יחסי הכוח בין יהודים לערבים בישראל.
    • רבים מהמרואיינים ומהמרואיינות סיפרו כי במהלך המסע ובעקבותיו עברו תהליכים אישיים רבי עוצמה, בכלל זה התקרבות ל מסורות משפחתיות ולחבריהם וחברותיהם לקבוצה.
  7. הראיונות מלמדים כי הערכים שנרכשו במהלך שנת ההכשרה מפעפעים לסביבתם המשפחתית, הקהילתית והמקצועית של הבוגרות והבוגרים. מתוך הסיפורים והאנקדוטות שעלו בראיונות ניתן ללמוד כי החשיבה השחריתית מייצרת אדוות ומשפיעה לא רק על הבוגרות והבוגרים אלא גם על מי שבאים איתם במגע בהקשרים שונים.
  8. הבוגרות והבוגרים שהתראיינו למחקר העידו על תהליכי התפתחות, למידה וצמיחה אישית ואינטלקטואלית.
    • הבוגרות והבוגרים תיארו תהליכי גילוי עצמי של יכולות וכישורים.
    • הבוגרות והבוגרים דיווחו על הכרה בכך שבעקבות התוכנית התפתחה אצלם יכולת להתקרב לאחר מבלי שיפוט או פסילה מוקדמות, ולזהות את המקומות בהם הם עצמם מכלילים או פוסלים אחרים.
    • בוגרות ובוגרים יהודים סיפרו על חיבור מחודש למסורות עדתיות נשכחות ולמסורת היהודית ככלל.
  9. בתום שנת ההכשרה מוזמנים הבוגרות והבוגרים להשתתף בתוכנית ההמשך של ה־120 ובפעילויות השונות המוצעות במסגרתה. תוכנית ההמשך פעילה במתכונתה הנוכחית בשנה האחרונה, ולכן נשאלו המרואיינות והמרואיינים באופן מפורש אם השתתפו במפגשים במהלך השנה. כ־70% מהמרואיינות והמרואיינים הגיעו למפגשים בשנה האחרונה והם השיבו על שאלות הנוגעות לתוכנית ההמשך.
    • הבוגרות והבוגרים המגיעים למפגשי תוכנית ההמשך מתארים תהליכי למידה מועילים והכשרה פרקטית בעלת ערך.
    • התחושה הכללית העולה מהראיונות היא כי הסדנאות וימי ההתמקצעות מגוונים ומשרתים את צרכיהם של הבוגרות והבוגרים.
    • הבוגרות והבוגרים המגיעים למפגשים סיפרו כי הם עושים זאת משום שהם מעוניינים לשמר את הרשת החברתית שנוצרה בשנת ההכשרה ולהרחיב אותה.
    • מן הראיונות עלה צורך בזמן נוסף ומובנה במהלך המפגשים שיוקדש להעמקת ההיכרות בין בנות ובני מחזורים שונים ולנטוורקינג.
    • בוגרות ובוגרים מעוניינים כי שחרית תשקיע ביצירת קבוצה קטנה יותר של פוליטיקאים ופוליטיקאיות בעלי פוטנציאל ותסייע להם בהתקדמות במסלול הפוליטי.
  10. שיתופי הפעולה בין הבוגרות והבוגרים והמשכיות הרשת בתום שנת ההכשרה היוו ממדים נוספים לבחינת השפעתן של שנת ההכשרה ושל תוכנית ההמשך.
    • קבוצת השווים והרשת החברתית שנוצרו במהלך שנת ההכשרה ובתוכנית ההמשך היוו, לתפיסתם של רבים מהמרואיינות והמרואיינים, נכס מרכזי איתו יצאו מהתוכנית.
    • מרואיינות ומרואיינים רבים חשו שהם זוכים לתמיכה אישית, מקצועית ופוליטית מצד חברי הרשת, גם מצד אלו שאינם חבריהם הטובים.
    • חלק מהמרואיינים סיפרו על שיתופי פעולה פוליטיים, חברתיים ואישיים שנוצרו בינם ולבין עמיתים ועמיתות ונמשכים גם לאחר סיום שנת ההכשרה.
    • בוגרים ובוגרות קראו להגברת נוכחותה של תוכנית 120 בפרט, ושל שחרית בכלל, בזירה הציבורית. היו שסברו כי הפעולה המשותפת של הבוגרים והבוגרות מצד אחד, ופעולתה של שחרית כארגון מצד שני, צריכה להתמקד במתן קול חזק יותר בציבוריות הישראלית לחזון של שחרית