ארגון קהילתי – לפי יניב קקון, מנהל המחלקה המקומית:

 

ארגון קהילתי הוא בשורה חדשה המביאה עמה דרך להבין את עצמנו, את החיים שלנו ואת העולם סביבנו. באותה נשימה, ארגון קהילתי הוא גם חזרה אל שורש עתיק ביותר. ארגון קהילתי הוא הרבה יותר מאסטרטגיה, שיטה או רצף כלים. בקהילות רבות מדובר במסורת העוברת מדור לדור, זוהי דרך חיים אינטואיטיבית, דרך ליצור יחסים בין אנשים ומנהיגים. דרך לכונן מערכות יחסים בין אנשים, סיפורים, צרכים, תרבויות ואמונות, חברה בה יש מקום ומרחב לכולם.

למידת עומק של המקום, האנשים, הקהילות והחברה, היא נקודת הפתיחה של המארגן הקהילתי. הבנת המרחב, על מורכבותו ופיתוח חזון משותף מעורר השראה, מעוגן בניסיון, ועם זאת נגיש ושווה את השקעת הזמן והמאמץ של השותפים לדרך.

המסע הזה, בין פירוק סטראוטיפים לבנייה מחדש של קהילה פוליטית-אזרחית העונה על צרכי האנשים ויכולה לפעול יחד למען מטרות משותפות, הוא מסע הדורש מהאדם לשאול כל העת שאלות עמוקות על עצמו ועל המקום בו הוא פועל, תוך אמונה שהתשובות אינן באות מתוך התבודדות אלא באמצעות מערכות יחסים ופעולות משותפות.

לארגון הקהילתי כללים אוניברסאליים, אשר מהדהדים ברבדי הכתיבה השונים. לכל עיר ויישוב יש קצב משלהם –  כאשר ניגשים למלאכת קריאת המדריך זה, צריך להקשיב קשב רב לדוגמאות וללמוד על המקומות מהן הן מגיעות בכדי להפיק תועלת מרבית מן הקריאה.

תפקידו של המארגן הקהילתי הוא יצירת הזדמנות עבור אנשים שונים להכיר, להתחבר וליצור מערכות יחסים. הכרות עומק והבנת המניעים הן תנאי הכרחי בדרך לבניית רשת אזרחית-פוליטית של טוב משותף. את הבמות הללו יוצר המארגן הקהילתי באמצעות שיחות אישיות, יצירת קשרים וחיבורים, מציאת מנהיגים, הכשרות, מפגשי תושבים, פעולות משותפות, יצירת מתח, דחיפות ושינוי ועיצוב מבנה ארגוני המחזיק עצמו לאורך זמן.

ההזמנה למסע מבוססת על גילוי הדדי סביב השאלה מה אנחנו חולקים ויכולים לבנות האחד עם השני, על העושר התרבותי שיש במפגש ועל האמונה שכל בני האדם זכו למתת אל ייחודית וחולקים שאיפה להשפיע באופן ממשי על  הקהילה והחברה בה הם חיים, בין המציאות כפי שהיא לבין המציאות כפי שהיא צריכה להיות.

ארגון קהילתי מוצלח חושף חלומות שנקברו עמוק ובונה שותפויות שכלל לא ניתן היה לדמיין לפני שהתרחשו, דרך התמודדות עם נושאים שעל פניו נתפשים נפרדים ואף מנוגדים לקהילות ומגזרים שונים. לעיתים, מערכת היחסים מתחילה בעצם המפגש האישי והגילוי ההדדי ולעיתים כאשר נפגשים אנשים ממגזרים שונים ומגלים נושא משותף, ורק אז קורה הקסם. המחויבות לפעולה משותפת יוצרת חיבור באופן טבעי והמחסומים מתחילים להתפוגג. הכרות אישית ופעולה משותפת מורידה את מפלס המתח בין מנהיגים ובין שותפים לדרך.

מעבר למסע משותף של פרטים וקבוצות, הבנה של כוח וחלוקה מחדש של כוח הם ציר מרכזי בהכרת ארגון קהילתי. בהתארגנות קהילתית אנשים מתאגדים סביב מטרות משותפות, מאגמים את הכישרונות שלהם ומקימים ארגונים יציבים אשר חוקרים את האופן בו כוח מחלחל אל תוך כל חלק בחיינו ומפעילים כוח ישיר מול הגורמים מהם נדרש שינויי בנוגע למדיניות, חוקים, גישה למידע והקצאות משאבים.

לרוב, הקהילות המעורבות בארגון קהילתי, לא נגישות לצורות נפוצות של כוח. לכן התארגנות קהילתית של אזרחים היא אחת הדרכים היחידות להסב את תשומת ליבם של אלו אשר מחזיקים במבני הכוח המסורתיים.

תמונת מראה של מבני הכוח, ניתן לזהות על פי רוב, בהחלטות בארגונים אשר מתקבלות ע"י גרעין די מצומצם של אנשים. בארגונים מסוג זה, תפקידו של המארגן הוא להוציא לפועל את תכנית הגרעין המצומצם. הוא נתפס כמי שמביא אנשים לאירועים ולא כמי שמכשיר וחונך אנשים כיצד לבנות ארגון, כיצד לגייס קהל, איך לפתח בריתות, איך לחשוב אסטרטגית, איך לחקור נושא, או איך לפתח את קולם ואת המיומנויות שלהם.

ארגונים המבוססים על עקרונות הארגון הקהילתי מנגד, מחנכים ומכשירים פעילים כדי להפוך אותם להיות מנהיגים. המנהיגים הופכים להיות יוצרים במשותף של ארגונים בעלי כוח המבוססים על גיוון תרבותי, כלכלי ומגזרי המנוהלים באופן דמוקרטי. ארגונים הללו עוסקים במגוון נושאים רחב,  עם אוריינטציה לפעולה ומנוהלים ע"י צוות רחב וקולקטיבי. זוהי הסיבה שלא מעט חברי תנועות אזרחיות-פוליטיות שאיתן אנו עובדים, מדברים בגוף רבים בתיאור התנועה ופעילותה.

**

רגע לפני שנעבור למתווה הפעולה, ננסה להדגים כאן חיבור בין הגות ועקרונות ובין מימושם, הלכה למעשה דרך דוגמאות וטיפים לדרך;

אחד על אחד – הכלי המרכזי ביותר בבניית ארגון קהילתי. שיחה אישית פנים אל פנים של 30-45 דקות. שיחה ממוקדת בה השאלה החשובה אינה "מה" או "איך," אלא "למה". למה אדם חושב בדרך בה הוא חושב, מדוע הוא פועל או לא פועל, ומהו הסיפור מאחורי הפעולה, התשוקה, או האדישות שלו. מארגן טוב ידע לשאול את השאלה הנוספת שאדם אחר לא ישאל. לשם כך, נדרשת סקרנות אותנטית לגבי מה שיקר לליבם של אחרים, כאשר המטרה היא לא "לכוון" אלא לבנות תחושה משותפת ודרישה הדדית לשנות דברים יחד.

הסיפור האישי של המארגן הקהילתי –המוטיבציה האישית של המארגן, השזורה בביוגרפיה שלו, היא אחד הכלים החזקים ביותר שיש למארגן קהילתי. חלק מהמארגנים משתמשים באותו נוסח כל פעם, חלק משנים, חלק מספרים אותו בתחילת הפגישה וחלק שוזרים אותו תוך כדי השיחה, אבל אצל כולם הוא קיים, אותנטי ומהלב אל הלב.

מחקר – למידת עומק. ניתוח מעמיק של תמונת המצב בעיר, מי הן הדמויות האחראיות לפתרון, מי משפיע עליהן ומה הסיפור שעומד מאחוריהן. בחינה של חלופות לפתרון ודרכי התמודדות בערים אחרות. יש להתאמן על הנטייה שלא להתייחס לכל מה שאומרים כאל עובדה, כנתון או כדרך היחידה. חשוב לפקוח עיניים לאפשרויות אחרות. את נתוני המחקר אנו מזינים בדרך כלל אל טבלת ניתוח כוח, שמאפשרת לנו לבחון מי הם השחקנים המרכזיים סביב הנושא שאנו רוצים לקדם? כמה כוח יש לנו כקבוצה מאורגנת? מי הם בעלי הברית שלנו? מי עלול להתנגד לנו? ומי הם מקבלי ההחלטות הרלוונטיים?

יציאה לפעולה – לאחר יצירת חיבורים, בניית כוח ואיתור נושאים, מחקר וחלופות לפתרון, יוצאים לפעולה. בנקודה זו, חשוב לזכור לא לעשות למען אחרים את מה שהם מסוגלים לעשות למען עצמם ושאנשים מסוגלים להרבה מאוד. דרך הפעולה הציבורית מערכות יחסים ממשיכות כל עת להתרקם . ומתוך הלחץ שנוצר מהפעולות הממשיות והתגובות אליהן על ידי בעלי הכוח במבנים המסורתיים אנו ממשיכים ללמוד על הנושא תוך כדי תנועה והכוחות המבקשים לחולל שינוי של ממש בחיי החברה – מקבלים ביטוי בולט. ארגון קהילתי, מגוון ורחב, מאפשר את היפוך הפירמידה ומשנה את מבנה הכוח למצב בו האזרחים הם הריבון. בטווח ארוך, ההתארגנות יוצרת גישה אחרת בקבלת ההחלטות, מדויקת יותר, שאינה בעלת אופי סקטוריאלי, מלמטה למעלה.

וטיפ אחרון לסיכום – ארגון קהילתי דורש מאתנו להיות מחוץ לאזור הנוחות שלנו, לאהוב להיות במקום המאתגר של ההתפתחות ולעורר השראה באחרים לשהות שם פעם אחר פעם. זה כמו מסע אינסופי ללא קו סיום, של מפגש עם תרבויות ואנשים ועם כל מפגש המארגן והארגון מתרחבים ומתרחבים, יוצרים תאים חדשים של עבודה משותפת היוצרים את המפגש הבא. לכן ארגון קהילתי איננו מעשה מורכב – הוא פשוט קשה.