שמרנות לצד השתלבות

הסקר:

מכון “שחרית” הוא ארגון שמטרתו  לבנות מכנה משותף בין כלל הקבוצות בתרבות הישראלית ליצירת עתיד מקיים המאפשר שגשוג לכל. כדי לממש את מטרתו רוצה הארגון לבנות בסיס מידע שיאפיין את האוכלוסייה הישראלית בצורה מדויקת ורגיש שנותנת אפיונים של קבוצות באוכלוסייה שהם הרבה מעבר להסתכלות הסטריאוטיפית המקובלת. זהו הסקר הראשון בסדרה של סקרים הנערכים על מגזרים בחברה הישראלית, והוא בוצע על האוכלוסייה החרדית בישראל שמתאפיינת, לפחות לפי הסטריאוטיפים המקובלים בציבור הלא חרדי, כאוכלוסייה עם מאפיינים מאד הומוגניים.

המחקר המוצג להלן נערך בנובמבר 2013, בהזמנת מכון “שחרית” ע”י דר’ אריה רותם ממכוןTRI  , ומטרותיו היו:  אפיון החברה החרדית תוך מיפוי ערכים ותחומי עניין מרכזיים, ופילוח פסיכוגרפי – סוציולוגי של האוכלוסייה החרדית.

במסגרת המחקר נדרשו הנדגמים מהאוכלוסייה החרדית לציין את מידת הסכמתם עם מגוון היגדי עמדות. החלק הראשון של ניתוח הנתונים כלל “ניתוחי קונצנזוס” שבחן תשובות הנדגמים דרך ציוני הממוצע והשונות שלהם. המטרה של השימוש בניתוח היא לזהות את המשתנים שעליהם יש הסכמה ויכולים להיות מוגדרים ככאלו שמאפיינים את מרבית או כל האוכלוסייה החרדית, לעומת כאלו שהשונות בהם הייתה גבוהה והם מאפיינים מגוון דעות, ולכן מהווים בסיס נכון לפילוח.

כדי לענות על מטרות המחקר, התקיימו בשלב הכנת המחקר מספר מפגשים עם צוות היגוי שרובו חרדים. בשלב זה זוהו ממדים שמאפיינים דפוסים חברתיים ותרבותיים, ערכים וסוגיות מפתח מרכזיים בחברה החרדית. השאלון היה בנוי ברובו על היגדים פסיכוגרפיים שהיו מבוססים על הממדים שזוהו בחלק הראשון. איסוף הנתונים בוצע באמצעות ראיונות טלפוניים בקרב 1181 נדגמים חרדים בגילאי 18+. הנתונים נאספו במהלך חודש נובמבר 2013. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא +/- 2.9%

 

תוצאות:

חינוך חרדי: ההיגד עם  ההסכמה הגורפת ביותר עוסק בתפיסת החינוך החרדי כמכין טוב יותר לחיים. משמעות הממצא הזה היא שחשיבות ואיכות החינוך החרדי היא חד-משמעית בעיני כמעט כל החרדים. ייתכן שהבנה עד כמה תפיסת החינוך החרדי ככל כך חשובה לאוכלוסייה זו, יכולה לעזור בגישור בין האוכלוסייה החרדית לבין גורמים לא חרדים שמנסים להשפיע על החינוך החרדי עם הרציונל (ההגיוני לעתים) של הכנה טובה יותר לחיים. עצמת נתון זה מחייבת חשיבה טקטית של כיצד גורמים לאוכלוסייה זו לשחרר קצת במה שמתברר ככמעט קודש הקודשים שלה. משתנים נוספים שזוהו כחשובים ביותר ברמה גבוהה של הסכמה נוגעים לציות לסמכות הרבנית, לתפקיד החברה החרדית כשומרת על היהדות והכמיהה למדינת הלכה. ערכים אלו, על פי ממצאי המחקר, הם אבני היסוד של החברה החרדית בישראל.

השתלבות בשוק העבודה: מחצית מהנדגמים הם בעד השתלבות בשוק העבודה. באופן יחסי המשתייכים לזרם הליטאי, בהשוואה לשאר החרדים, פחות מעוניינים בהשתלבות בשוק העבודה. בהקשר זה נמצא כי שלושה רבעים מהמדגם ציינו כי חשוב להם להיות מבוססים כלכלית. גברים, חסידים וספרדים הסכימו עם היגד זה באופן יחסי יותר מאחרים. כשליש הנדגמים ציינו כי ישמחו לראות יותר חרדים לומדים במוסדות אקדמיים להשכלה גבוהה, בעוד מחצית מתנגדים לכך.

השתלבות במדינה: ההתייחסות להיגדים הנוגעים להשתלבות במדינה היא מאד הטרוגנית. הדבר מעיד על אוכלוסייה שהיא עם הרבה פחות הסכמה ממה שמקובל לחשוב.

הזדהות עם המדינה: למעלה משליש מהנדגמים הביעו הזדהות עם המדינה ואחוז דומה אינו מזדהה באופן יחסי גברים, ספרדים וחסידים מביעים יותר הזדהות מהאחרים. למעלה משליש מזדהים לחלוטין עם מדינת ישראל. מעניין לראות כי נדגמים צעירים בגילאי 18-24 הביעו באופן יחסי הזדהות נמוכה יותר עם המדינה, ייתכן שבגלל קרבתם לגיל הגיוס. עם זאת למעלה ממחצית הנדגמים ציינו כי אינם מרגישים מנותקים ממה שקורה במדינה. גם כאן באופן יחסי נדגמים צעירים מרגישים יותר מנותקים.

גיוס לצה”ל: למעלה משליש מהנדגמים הביעו תמיכה בגיוס לצה”ל של צעירים אשר אינם לומדים בישיבות, כאשר גברים, ספרדים, ומבוגרים בגילאי 45 ומעלה תומכים בכך באופן יחסי יותר מאחרים. השייכים לקבוצת החסידים באופן יחסי פחות תומכים בגיוס צעירי המגזר לצבא.

שמירה על אורח החיים החרדי: ממצאי המחקר מדגישים כי חלק ניכר מהחברה החרדית מעונין בשמירה על אורח החיים החרדי בעיקר בסוגיות של חינוך, חיי משפחה וזוגיות. בסוגיית החינוך נמצא כי פחות משליש מהנדגמים מעדיפים שילדיהם ילמדו לימודים תורניים בלבד, בעוד שלמעלה ממחציתם מציינים כי היו מעדיפים שילדיהם ילמדו לימודים תורניים לצד מעט לימודי ליבה. ספרדים באופן יחסי יותר פתוחים ללימודי ליבה, בעוד שליטאים, חסידים וצעירי המגזר באופן יחסי יותר מתנגדים לכך.

לימודי ליב”ה:  נראה שלמרות ההסכמה הגורפת על חשיבות החינוך החרדי, קיים חוסר הסכמה לגבי לימודי הליב”ה, כאשר חלק ניכר מתנגדים אך רבים בעדם. ניתן לזהות מגמה של עמדות המחייבות הכנסת לימודי ליבה, אם כי במשורה. ניתן לראות בממצאי ניתוח הגורמים כי התנגדות ללימודי הליבה קשורה באופן מהותי למשתנים שמדברים על בידול ושמירה על מרחק מהחברה הישראלית, מה שמצביע על כך שאלו שסבורים שיש חשיבות להשתלבות הם בעד לימודים אלו בניגוד לאלו שדוגלים בהתבדלות.

שידוך: קרוב לשלושה רבעים מהנדגמים ציינו כי הדרך היחידה להכיר בני זוג היא על ידי שידוך. כרבע מהנדגמים תומכים בתכנון ילודה, כאשר ספרדים וצעירים בגילאי 18-34 באופן יחסי יותר תומכים בכך. בכל הקשור לגירושין פחות מחמישית הנדגמים ציינו כי יתנגדו לכך גם כאשר  וחיי הזוגיות שלהם אינם מוצלחים, בעוד שקרוב למחצית מבעלי הדעה היו מסכימים להתגרש במצב כזה.

יחס לנשים: לאור השמרנות במישור המשפחתי-זוגי, מעודד ואף מפתיע לגלות שהיחס לנשים מאופיין ביותר פתיחות וסובלנות. למעלה ממחצית הנדגמים סבורים כי נשים יכולות וצריכות למלא תפקידי ניהול, כאשר מבוגרים בני 55 ומעלה באפן יחסי יותר תומכים בכך. בנוסף מעט פחות ממחצית הנדגמים הביעו התנגדות לפעילות של נשים חרדיות למען שוויון לנשים, כאשר באופן יחסי יותר ספרדים תומכים בפעילות זו.

ציות לסמכות רבנית: הסקר מאשש את התפיסה שהחברה החרדית מאופיינת בצייתנות גבוהה לרבנים. מרבית הנדגמים ציינו כי יש לציית לסמכות הרבנית גם כשהיא נוגדת את דעתם האישית. ממצא מעניין הוא שדווקא יותר נשים באופן יחסי סבורות כך. מרבית הנדגמים אינם תופסים עצמם כפועלים על פי צו מצפונם באופן עצמאי, אך באופן יחסי ספרדים יותר תופסים את עצמם כעצמאים מחשבתית.

רוב חרדי במדינת הלכה:  היגדים הקשורים לרוב חרדי במדינת הלכה זכו להסכמה רחבה, כאשר ברוב המקרים נשים הסכימו לכך  יותר מגברים. כשלושה רבעים מהנדגמים ציינו כי הם שמחים מהתחזית הדמוגרפית המנבאת רוב חרדי בעוד מספר שנים – גם כאן נמצא כי אחוז גבוה יותר מהנשים שנדגמו, באופן יחסי,  שמחות על כך. למעלה מארבע חמישיות הנדגמים היו רוצים שמדינת ישראל תהיה מדינת הלכה כאשר גם כאן אחוז גבוה של נשים הן בעד.

נושאים פוליטיים: ממצאי המחקר מצביעים על כך  שהחברה החרדית חלוקה  בדעותיה על נושאים פוליטיים כגון מתן זכויות שוות לערבים ישראלים, והחזרת שטחים תמורת שלום. ניתוח ממצאים אלו מעיד על כך שיש קשר חזק בין רצון להשתייך למדינה ודעות שמוגדרות ימניות ששוללות החזרת שטחים ומתן זכויות לערבים. הממצאים מצביעים על כך שרוב החברה החרדית מחזיק בדעות ימניות לאומניות. למעלה משני שליש מהנדגמים ציינו כי לא היו מוכנים לוותר על הר הבית תמורת שלום, ועמדות דומות קשורות  למזרח ירושלים. למעלה ממחצית הנדגמים ציינו כי הם מתנגדים נחרצות להחזרת שטחים ורק כרבע מהנדגמים סבורים שערבים ישראלים צריכים להיות אזרחים שווי זכויות במדינה. ליטאים באופן יחסי פחות מתנגדים להחזרת שטחים ולהפיכת ערביי ישראל לאזרחים שווי זכויות. מעט יותר מעשירית הנדגמים תומכים בהעברת סיוע הומניטרי הכולל מזון ותרופות לרצועת עזה, כאשר באופן יחסי גברים יותר תומכים בכך.  מעניין לראות כי הנטייה ימינה היא בעלת מתאם גבוה ברצון להשתלב במדינה, ויתכן שזה הביטוי המרכזי שלה.

שימוש באינטרנט: תרבות האינטרנט חודרת גם לחברה החרדית, כאשר למעלה משליש מהנדגמים ציינו כי הם בעלי גישה לאינטרנט רגיל או “כשר”. למעלה משני שליש מבעלי הגישה לאינטרנט ציינו כי הם גולשים עד שלוש שעות בשבוע או יותר. באופן יחסי יותר צעירים חרדים ציינו שהם גולשים שבע שעות או יותר בשבוע. כעשירית מבעלי הגישה לאינטרנט העידו כי יש להם חשבון פייסבוק כאשר באופן יחסי יותר צעירים וספרדים נמנו עליהם.

דפוסי פנאי: החברה החרדית מתאפיינת בדפוסי פנאי שאינם פחותים בזמן העיסוק או פחות מגוונים מאלו של כלל האוכלוסייה בישראל. למעלה משני שליש מהנדגמים ציינו כי הם עוסקים בפעילות גופנית באופן סדיר, כאשר כשלושה רבעים מהם בפעילות גופנית עושים זאת פעמיים בשבוע לפחות – כלומר כמחצית מהחרדים עושים פעילות סדירה. נדגמים שציינו כי הם לומדים כעיסוק עיקרי נוטים באופן יחסי יותר לעסוק בפעילות גופנית מאחרים, כנראה כאמצעי להחזרת משאבי ריכוז וכוח ללמוד. הספורט המועדף על מרבית העוסקים בפעילות גופנית הוא הליכה.

קריאת ספר שנכתב על ידי לא-חרדי: כרבע מהנדגמים ציינו כי בשנה האחרונה קראו ספר שנכתב על ידי סופר חילוני או לא יהודי, כאשר צעירים, ליטאים ובעלי השכלה אקדמית עושים זאת באופן יחסי יותר מאחרים.  נתון זה מעניין שבעתיים בגלל העובדה שבאוכלוסייה הלא חרדית בישראל אחוז קוראי הספרים עומד על כ-50%, מה שמעיד על כך שמדובר על שיעורי קריאה גבוהים מאוכלוסייה זו.

יציאה לחופשה: כמעט מחצית הנדגמים יוצאים לחופשה פעם בשנה או פחות. כשליש מהנדגמים אינם יוצאים לחופשה כלל, כאשר באופן יחסי יותר חסידים נמנים על אלו שאינם יוצאים לחופשה.  חלק ניכר מהנוהגים לצאת לחופשה משלבים בה ביקור במקומות קדושים. פעילויות נוספות הן שהייה במלון, הליכה במסלולי טבע, ואטרקציות תיירותיות שמיועדות בעיקר לילדים כמו שיט קיאקים או לונה פרק. בזמן חופשה למעלה משני שליש מהנדגמים יעדיפו שהנופשים סביבם יהיו בעיקר חרדים, כאשר לנשים וחסידים זה חשוב יותר.

השתלבות חברתית: נתוני הסקר מעידים על מגמות מעניינות שאפילו מעוררות מעט אופטימיות בנוגע להשתלבות החברה החרדית. הדבר מתבטא בנתונים הבאים:

• כשליש מהנדגמים ציינו כי היו שמחים להכיר יותר חילונים. באופן יחסי נמצא כי גברים, ספרדים, חסידים ובני 35 ומעלה יותר מעוניינים בכך.
• רוב החרדים מוכנים או לא אכפת להם לגור בשכונות מעורבות. רק כרבע מהם ממש לא מוכנים.
• כשלושה רבעים מהחרדים משוחחים עם לא חרדים בתדירות גבוהה יחסית, כאשר אלו שפחות משוחחים עם הלא חרדים הם צעירים, ליטאים ובאופן טבעי כאלו שמתגוררים בשכונות נפרדות.
• נמצא כי עמדות החרדים שעובדים הן יותר פתוחות וסובלניות לעומת אלו שלומדים, ייתכן שבגלל שלאלו שעובדים יש אינטראקציה רבה יותר עם אוכלוסיות לא חרדיות.
• כמעט כל הנדגמים מוכנים לעשות גמ”ח גם עבור אלו שאינם חרדים.