מקום לכולם: תכנית המנהיגות

תוכנית מנהיגות מוניציפאלית משתפת

רקע

משהו קורה בחברה הישראלית: בשנים האחרונות, אזרחים רבים מבקשים להשפיע על סדר היום הציבורי ברמה המקומית וברמה הארצית, תהליך אשר הודגש במחאת 2011. אנשים אשר מבינים כי אזרחים אינם לקוחות אלא הריבון והם שותפים ביצירת מקום שראוי לחיות בו. דבר אשר נובע בין השאר מאכזבה רבה מהמבנה הפוליטי הקיים, תחושת ניכור מול המערכת הבירוקרטית וחוסר אמון בדמוקרטיה .

צמיחת מנהיגות חדשה מהשטח ומהפכת המידע והרישות מאפשרים עידן של 'השתתפות הציבור', מציאות המשתנה מלמטה למעלה, דרך פעילות אזרחית, ציבורית, תרבותית ופוליטית ופותחים הזדמנות היסטורית ליצירת סדר יום חדש. ביצוע שינוי אינו מתרחש בזכות בודדים, יש צורך ביצירת קבוצות של תושבים, שיפעלו יחד על מנת להשפיע על סדר היום המקומי לטובת כלל הציבור.

אנו מחפשים אנשי הגות ומעשה שיחברו יחד בכדי להגיע אל מסה קריטית ליצירת שינוי. איחוד יכולות אשר יובילו למנהיגות אחרת, תנועת עומק של שינוי מהקהילה אל הרשות המקומית ולהיפך אשר יכולה להגיע בהשפעתה גם לרמה הארצית.

מטרות:
  1. הכשרת מנהיגי קהילות מכל רחבי הארץ הפועלים לקידום טוב משותף ומובילים שינוי חברתי עמוק וארוך טווח בתפיסות היסוד של הפוליטיקה בישראל, כל קהילה ביישובה.
  2. בטווח הארוך אנו מקווים לשינוי תרבותי בפוליטיקה המקומית בישראל, כך שמערכת הציפיות והאמון בין תושבים לבין נציגי הציבור שלהם תשתנה מהותית. הקהילות הפוליטיות אשר נמצאות ברצף שבין החברה האזרחית לבין הרמה הפוליטית, יחזירו את האמון בעשייה הפוליטית המוניציפאלית והארצית, יעצבו תרבות דמוקרטית המעודדת השתתפות ולקיחת אחריות על המרחבים הציבוריים הפיזיים והרעיוניים.
  3. בטווח הבינוני אוכלוסיית היעד העקיפה של הפרויקט היא מאות אלפי תושבים ביישובים בהם יפעלו הקהילות הפוליטיות, אשר ייהנו מנציגי ציבור ומנהיגים קהילתיים שמונעים מתפיסות עולם מתקדמות ורחבות.
  4. להכשיר את המשתתפים להיות מנהיגים בפועל במישור המוניציפאלי, בחברה האזרחית ובמגזר הציבורי תוך שימוש בכלים ותפיסות של שותפות ציבור.
  5. ליצור רשת של מנהיגים מוניציפאליים ללמידת עמיתים, הפרייה הדדית וחשיבה משותפת על דרכי השפעה.

הנבחרת:

אהרון בנדרסקי, אשדוד | מדריך משלחות נוער חו"ל

בוגר הנוער העובד והלומד. מוביל מעגל הנוער של תנועת אשדודים, חבר צוות ארגון של התנועה ושותף למאבקים חברתיים נוספים (מאבק נגד בנייה בחוף, ביטול תאגידי המים מאבק להקמת רמזורי שמע לעיוורים ועוד…). חבר מפלגת העבודה ופעיל במשמרת הצעירה של המפלגה.

"עסוק בשאלה "כיצד משפיעים המהלכים של מקבלי ההחלטות על החיים של האזרח הפשוט?" ואמין כי בנוער, שעדיין לא התייאש מהמערכת טמונה הזדמנות וכי חשוב לפתוח את הפוליטיקה לכלל התושבים בדגש על נוער."

 

אורנה שטרקמן, נהריה | מלונאית

בעלת תואר שני במנהל עסקים. חברת מועצת העיר נהרייה, סגנית יו"ר וועדת תיירות וחברה בוועדות עירוניות נוספות. אתמנה לסגנית ראש העיר בתואר במחצית השנייה של הקדנציה הנוכחית. חברה בצוות הקהילה ובצוות מועדון הידידים של שותפות נהריה, הסוכנות היהודית. בעלים ומנהלת בית מלון בעיר.

"שינוי אמתי בתחומי התעסוקה, הכלכלה והחברה בעיר. הצלחת המהלך תהיה אך ורק אם התהליך יבוצע בצורה שורשית ויסודית ולרווחת כלל התושבים בעיר. לנהריה נכסים איכותיים רבים שלדעתי ניתן יהיה למנף למיתוג עיר תיירות. כחלק מכך חיזוק תחושת השייכות והדימוי העצמי של כל תושב."

 

דוד מולוגיטה דגו, ב"ש | מדריך במכון למורשת בן גוריון

השכלה, עשייה חברתית, התנסות חברתית/פוליטית: בעל תואר משולב באוניברסיטת בן-גוריון בפוליטיקה וממשל, תקשורת וחינוך ובוגר קורס עוזרים פרלמנטרים. מייסד תנועת  "אדיס אלמה" (מטרה חדשה) ליצירת שוויון בבאר שבע בכלים חברתיים ומשפטיים.

"הנגשת תעסוקה הולמת לאוכלוסיות מוחלשות היא אחת המטרות החשובות בדרך ליצירת חברה שוויונית. לכן בעוד 3 שנים הייתי מעונין לראות יותר צעירים יוצאי אתיופיה במקומות עבודה שהולמים את קישוריהם. עיצבתי מודל לאקדמים ושאינם אקדמים ואני שואף להפיץ אותו בערים נוספות."

 

הראל בן שחר, עין תמר  | מנהל גן לאומי ברשות הטבע והגנים ויו"ר הנהלת מושב עין תמר

בעל תואר שני במקרא ומזרח קדום, מנהל ברשות הטבע והגנים גן לאומי תל ערד. יו"ר הנהלת מושב עין תמר וחבר בוועדות השונות. מתנדב ביחידת חילוץ ערבה ופעיל במרחב האזורי.

"השינוי בעין תמר צריך להגיע בשני צירים מרכזיים. הראשון הוא דמוקרטיה ושקיפות-  ניהול התקציב ויישומו, התנהלות הוועדות ומערכות הדיווח. הציר השני הוא הנושא הקהילתי חברתי וחיזוק הקשר בין חברי המושב כך שיבטא את רצון התושבים, בעיקר הוותיקים, להישאר בישוב ולתרום לו."

 

יעל אברמן-טאובין, קיבוץ מעלה החמישה | מנהלת תכניות ציבוריות בנס טכנולוגיות

בעלת תואר בני במדעי המדינה. ב-15 השנה האחרונות פעילה חברתית. בין פעולותיה המרכזיות- ניהלה תוכניות חברתיות בג'וינט ישראל, דוברת של ארגון קו לעובד, הקימה וניהלה מחלקה חינוכית ב'במעגלי צדק', מנהלת תוכניות ציבוריות בנס טכנולוגיות ומובילת קבוצת נשים במועצה האזורית.

"בשנים האחרונות מתחדדת בי ההבנה שהשליחות שלי היא להיות שליחת ציבור ולפעול בזירה המוניצפאלית בדרכים חדשניות והכנסת הראייה המגדרית לכל תחומי האחריות והתקצוב של המועצה האזורית מטה יהודה."

 

יעל וולפנזון, ירושלים | מארגנת קהילתית 

בעלת תואר שני לפיתוח קהילות. חיה בקהילה בשכונת הקטמונים בשנתיים האחרונות ופעילה פוליטית מאז הייתה בת נוער. בשנים האחרונות המיקוד הוא קידום זכויות עובדים, קידום שוויון מגדרי בתעסוקה וליווי קבוצות עובדים בהתארגנויות עובדים. עובדת בפרויקט פערי שכר מגדריים ב"שתיל", רכזת במטה ירושלים של ארגון "כוח לעובדים" ומרצה ב"מכללה החברתית-כלכלית" בנושאי כלכלה וחברה (ניאו ליברליזם, הפרטה, שוק העבודה מגדר וכו').

"הרגשתי שחסר לי בית פוליטי ושותפים לנתח איתם את המציאות החדשה-ישנה ולפעול. למול הייאוש אני מזהה אינסוף קבוצות, ארגונים ותנועות חברתיות בעיר, העוסקות בחינוך, תרבות, צדק חברתי ומאבק בהדרה ובכיבוש. החברה האזרחית בירושלים מפותחת ויש מסה קריטית של אנשים שפועלים לעשות טוב בעיר ומייצגים שכבות ומגזרים מגוונים. אבל, לטעמי, אין מספיק חיבורים בין הקבוצות הללו, אין מספיק תיאום ופעולה משותפת ברמה המוניציפאלית. בתקווה שרשת כזו תהיה מספיק סולידארית וחזקה בכדי שיהיה לכוח המשותף (הפוטנציאלי בשלב זה) תרגום פוליטי בבחירות הבאות."

 

יעל-לי וייס, נתניה | מנהלת פיתוח בינ"ל

בוגרת תואר ראשון בחינוך גופני וספורט. בוגרת International visitor leadership program של מחלקת המדינה האמריקאית, ממשלת ארה"ב ובעלת הסמכה מטעם הסמכה משותפת של האיחוד האירופי ומשרד החינוך Uromed Multiplayer לגיוס משאבים ליוזמות חינוכיות-חברתיות. משמשת כסגנית יו"ר התאחדות הקראטה העולמית בישראל IFK. מנהלת פיתוח בינלאומי וקשרי עסקים-קהילה ב"מפעלות חינוך וחברה" – חברה לתועלת הציבור בתחום של חינוך דרך ספורט.

"כבר בגיל צעיר מאוד התחלתי להשתלב בעשיה חברתית בתחומים מגוונים מתוך אמונה שצעירים יכולים לחולל שינוי- בחברה בכלל ובקרב דור המחר בפרט. נתניה, בה אני גרה, טרם מיצתה את משאביה וטרם יצרה זרימה, איזון והרמוניה חברתית בין האוכלוסיות השונות בה. בשל הבניה וההתפתחות המהירה של העיר, היא בנויה כרגע כמקבצים עצמאיים של תושבים בעלי מאפיינים ברורים. לעיר דרושה השקעה ומאמצים לאיזון בין מאפייני האוכלוסיה השונים, חיזוק אוכלוסיות חלשות וטשטוש פערים חברתיים בולטים וטיפוח הדור הצעיר."

 

יריב ספקטור, גן נר | איש שיווק

אגרונום, בוגר הפקולטה לחקלאות. חבר מפלגת התנועה הירוקה עד וחבר בוועדת הביקורת שלה,  מתנדב תקינה מטעם המועצה לצרכנות בוועדה הטכנית לניהול מערכות סביבה – מכון התקנים חבר בפורום לפלסטיק בר קיימא. חבר וועדת התכנון והצוות המוביל מטעם המתיישבים ביישוב החדש נורית שבגלבוע.

"עברנו לגלבוע לפני שנה כדי להקים את ביתנו בישוב קהילתי חדש – נורית. במהלך 3 השנים האחרונות, פעיל מאד בהקמת היישוב וגיבוש הקהילה. נורית כישוב בהקמה, חווה אתגרים רבים, המפוררים אט אט את הגיבוש בין המתיישבים העתידיים וגורמים לקרע ולמחנאות. הישוב אותו אני חולם, אותו חלמתי, הוא ישוב בו מתקיים שיח פורה. ישוב בו נשמעות כלל דעות המתיישבים ואשר החלטות לגבי אופיו ואורך החיים בו. זהו זמן קריטי לבניית קהילת הישוב."

 

נאוה האיתן, קדומים | מנחה בפרויקט מיכא"ל

בעלת תואר ראשון בלימודי א"י ותנ"ך במכללת אורות. לימודי תעודה-יעוץ ארגוני בבר אילן הכשרת מנחים ואנשי צוות של פרויקט מיכא"ל ובהמשך עבודה כמנחה ואשת צוות. עובדת עם נוער ופעילה בוועד תושבים בקדומים.

"הקמת משחקיות לגילאי גן ובי"ס יסודי בשכונות לרווחת התושבים בימות הקיץ החמים ובימי החורף, כאשר אין אפשרות לצאת ולהיות בחוץ. המרחב הציבורי חייב לחזור ולשרת את התושבים כולם."

 

נועה גורדון, נאות הכיכר | מנכ"לית אגודת מושב עין-תמר, מנהלת מערך השיווק המקוון, מועצה אזורית עין תמר

באה מהעיר הגדולה. בעשור האחרון גרה במושב, יזמית בנשמתה (צימרים, מטע תמרים, הקמת עמותת "לבושות להצלחה"). סיימה שני תארים בהצטיינות, תואר ראשון בפסיכולוגיה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית ותואר שני בניהול (MBA) באוניברסיטת תל-אביב. ניהלה מיזמי רוחב בחברה הכלכלית של המועצה האזורית תמר וניהלה את קמפיין הבחירות המקוון של ראש המועצה הנבחר וכיום אני מנהלת את מערך השיווק ברשתות החברתיות של המועצה.

"הגיע הזמן להרחבת היישובים בדגש קהילתי ובעלי מקצועות חופשיים לצד הגישה החקלאית.  החזון – הגדלת האוכלוסייה במועצה האזורית תמר. היעד הראשון – הרחבת הקהילה הקיימת בחלקה הדרומי של המועצה – כיכר-סדום, ב-30% בתוך 3 שנים. במידה ולא ייקלטו משפחות צעירות רבות לאזור, המקום ינבול וימות. יש צורך בקליטה אחרת, קהילתית. התהליך ידרוש שיתוף פעולה של הנהלות היישובים, האוכלוסייה הקיימת, תמיכה של המועצה ב"חינוך" ותמיכה ביישובים לקראת קליטה קהילתית, במציאת פתרונות תעסוקה ותשתיות למתיישבים."

 

נטע פרנק, ירושלים | מפיקה, פעילה חברתית, מנהלת פרויקטים

בעלת תואר ראשון באוניברסיטה העברית ביחב"ל ומזרח אסיה. בוגרת אפיקים- לימודי יהדות לנשים, המכללה למדינאות- תוכנית לזהות ומדיניות ותוכנית העמיתים של המכללה. בעלת ניסיון עשיר בניהול פרויקטים, תוכן והפקת אירועים הן בתחום העיסוק המקצועי כמפיקה והן במסגרת הפעילות החברתית לה אני שותפה. פועלת במרחב הציבורי בעיקר בנושאים של תחבורה, תרבות ואמנות כמנוע לשינוי עירוני עמוק.

"אני מאמינה כי שינוי מגיע מלמטה והוא מושתת על עשיה יומיומית ושגרתית שהופכת את שגרת היום של התושב לנעימה, אסטטית ואיכותית יותר, בעיקר במרחב היישובי/עירוני. השינוי שני חולמת עליו , הוא הפיכת ירושלים למרכז תרבות ואמנות. למעשה האמנות קיימת בירושלים בכל פינה, זאת, בעיקר בגלל הסתירות, אי הנוחות והאתגר הנוכח בירושלים בכל צעד ופינה, כך שהמטרה האמתית היא חשיפת האמנות הירושלמית הקיימת ופיתוחה. איגוד קהילת האמנים שסביבה מתעוררים אירועי תרבות, בתי קפה, עסקים קטנים ובינוניים. ביצירה כזו מלמטה, השינוי אמנם איטי, אך הוא נוצר בדיאלוג מתמיד עם הלך הרוח בעיר."

 

עמיחי חביביאן, קיבוץ סעד |  עו"ד בפרקליטות המדינה מחוז דרום

תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת בן גוריון. מעבר לעיסוקו בפרקליטת המדינה, הקים וניהל מרכזי למידה בק.גת, מעורב במאבק אזרחי סביב המציאות הבוערת בעוטף עזה בימים אלה וחלק מהקמת התנועה לעתיד הנגב המערבי.

קיבוץ סעד הוא ישוב חזק יחסית המקיים עשיה חברתית ותרבותי שוטפת ומגוונת. השינוי אליו הייתי חותר היה מאמץ מוכוון ליצירת שת"פ ויחסי גומלין משמעותיים יותר עם הישובים סביב כדי לייצר הזדמנויות חברתיות, תרבותיות ותעסוקתיות עבור כלל תושבי המרחב, שיפור האווירה והתחושה הכלליים, חיזוק החוסן האזורי והגברת תחושת הסולידריות בין התושבים לבין עצמם."

 

קרני בן יהודה, תל-אביב-יפו | סטודנטית

למדה אמנות, איור ואנימציה ב Academy of art university בסן פרנסיסקו. התמחתה בבישול טבעוני באמסטרדם. למדה אמנות וחינוך במדרשה לאמנות ומדעי הרוח בדגש על פילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה. פעילה בקואפרטיב האורגני של דרום תל-אביב, בפורום הדיור של תנועת "עיר לכולנו" ופעילה במאבקים העירוניים "מצילים את חוף תל אביב" ו"עוצרים את עסקת הדולפינריום" ובשתי קבוצות נשים פעילות פוליטיות בעד הסדר מדיני, "נשים אומרות חלאס" ו"אומץ".

"אינני מאמינה בשינויים קוסמטיים ושינויים אמתיים לוקחים זמן ואי אפשר לבצע אותם לבד. לצורך כך יש לאחד את הכוחות הפעילים במאבקים השונים בעיר. יצירת "אופוזיציה אלטרנטיבית" שתוכל ליצור פעולות בעלות משמעות ולפעול לשינוי הסטטוס קוו בעיר."

 

שחר עבוד, כפר סבא | חינוך וחברה

בוגר תוכנית המצוינים להוראה של משרד החינוך ובית ברל וקורס לפיתוח מנהלים ודירקטורים של התאחדות הסטודנטים. כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית בית ברל, איגד את פורום הסטודנטים לחינוך והוראה אשר קיבל הכרה רשמית כגוף המייצג את פרחי ההוראה בישראל. חבר קהילת הסטודנטים בכפר סבא ומייסד עמותת "הקול למען צדק חברתי" שקמה במחאת 2011.

"כאדם המאמין בגישה הקהילתית המתייחסת לשותפות פעילה של הצדדים בתהליכים ובקבלת ההחלטות בארגון, הייתי מעוניין לראות ישוב שהתהליכים בו מונעים בשיתוף פעולה בין יחידים, ארגונים ועובדים לבין יחידות הרשות המקומית."

 

בנימין לווינשטיין, תל ציון | נציג מערכת כשרות

לקראת סיום לימודי תואר ראשון במדעי החברה עם התמקדות ביחסים בינלאומיים, באוניברסיטה הפתוחה. החל מ – 2007 חבר בוועד היישוב תל ציון, הכין וניהל תקציב של כ 1.5 מיליון ₪, התווה דרך ומדיניות, הכין והוציא פרויקטים לפועל: השגת תקציבים למבני ציבור וליווי צמוד בבניה, פרויקט גינון, הקמת ספריית תל ציון.

"כשנכנסתי לתפקיד הרב שלי אמר לי שאמנם נבחרתי לייצג את הזרם הליטאי ביישוב אבל אני קודם כל ולפני הכל נציג כלל הזרמים ביישוב ואחראי על כלל תושביו. לשם הייתי רוצה לקחת את תל ציון."

 

שמעון מלול, אלעד | חונך ומחנך בפרויקט חונכים והעשרת הידע התורני

נציג ציבור בשלוש וועדות ציבוריות באלעד, חבר בוועד השכונה, חבר בקבוצת מסורת וזכויות אדם במכון שחרית.

"הגיע הזמן לפוליטיקה מעורבת שפועלת מעבר לסקטוריאליות והמגדר, לרשימות מעורבות ולקיחת אחריות משותפת."

 

 סלאח חבאיא, ג'סר אל זרקא | בעל מסעדה וחברת טיולים וסיורים

בג'סר אל זרקא, הייתי חלק מרכזי בקמפיין של ראש המועצה הנוכחי ומגיל 15 בחי הקהילה, החברה והפוליטיקה.

"אני מדמיין פוליטיקה וחברה לא חמולתית, בה לכל הקולות יש מקום לטובת הכפר כולו. כפר בו מחברים כוחות קיימים וחלומות לפרקטיקה משותפת בתיירות, כלכלה, חינוך ועוד."

 

למסמך המסכם של תכנית מנהיגות מקומית משתפת 2014-15  לחצו כאן