
קהילות משגשגות
עופר סיטבון, אילון שוורץ ועמיתי שחרית
"קהילות שמשגשגות, במקומות שבהם אנו נולדים ומזדקנים, הן מרחב חיוני לפוליטיקה. קהילות משגשגות הן אבן הפינה לבניית מדינה שטובת תושביה אינה רק סיסמא"


רווחה נתמכת קהילה איננה בהכרח נוסחה מנצחת- מוטב שתחומים מסוימים של שירותים ציבוריים בבריאות וברווחה יינתנו מחוץ לעין ולאף של השכנים והקהילה. יחד עם זאת, הקהילה יכולה להיות שותפה גם לתכנון ולהקמה של שירותים כאלה, כדי שיתאימו לצרכיה הייחודיים ויהיו רגישים לתרבותה.


על זה לא נאמר מספיק בדיון כאן. הקהילה היא המקום שבו יכולים מנהיגים חברתיים לצמוח. בקהילה אפשר להתאמן מגיל צעירבהשתתפות חברתית ובאחריות חברתית וביכולת להשפיע ולהיותמושפעים. היא המקום שבו אנשים לומדים דמוקרטיה. אחת הצרותהגדולות שהישראלים הביאו על עצמם, בלי עזרה מאף אחד, היאהבחירה הישירה של ראש הממשלה. עד אז, המפלגות היו קהילות אינטרס חשובותמאד: הן היו, לטוב ולרע, בתי הספר של פוליטיקאים מתחילים. כיום אין מפלגות אלארק "קבלני קולות" שגם הם סימפטום להרס הקהילה בישראל. הקהילה היא מקום שבוהחברה נוצרת ומשתחזרת, היא החברה בזעיר אנפין. קרוב לבית ילדים לומדים לחיותבחברה. הקהילה צריכה אפוא להיות אבן היסוד של החיים הדמוקרטיים.


בזמן דעיכתן ודהייתן של החברה והקהילה ואובדן הסולדריות אנו חוזרים לא פעם לשורשים כדי לחפש נקודות אור שתחזקנה אותנו. אחדהסיפורים הנפוצים ששמעתי הואעל התארגנות של נשים ערביותבארץ עוד לפני קום המדינה שהקימו באחת משנות הבצורת הקדש למען הציפוריםהנודדות כדי לספק להן מזון. סיפור זה מהווה דוגמה למשמעות הרחבה של הסולידריות בין האדם לבין הטבע, ודוגמא של לקיחת אחריות אנושית.
בין היחיד וחירותו לבין המדינה ואחריותה ניצבת הקהילה. לקהילה יש פנים רבות: יש קהילות המתגבשות מתוך קשר משותף למקום – שכונה, כפר, עיר או חבל ארץ. יש הנוצרות מתוך מורשת משותפת או סביב תפישת עולם מאחדת. קהילות מתארגנות במסגדים, בבתי כנסת ובכנסיות, וגם סביב קבוצות כדורגל, מקהלות ומפעלים. עבור אנשים רבים, הקשר לקהילה הוא מקור לזהות, לביטחון, לסיפוק, ליצירה ולאושר.
כדי למנוע את דעיכתן של קהילות ולאפשר להן לשגשג, יש צורך במדיניות כלכלית מקיימת: מדיניות המבטיחה לפרטים קיום מכובד, מעניקה לעובדים בטחון תעסוקתי, מעודדת יזמות ויצירה מקומית, ומחויבת לספּק סביבה בריאה ובטוחה. כדי לאפשר לקהילות גם להתפתח, יש צורך במדיניות חברתית מקיימת – כזו שמספקת תשתיות חינוך ותרבות העונים על צרכים קהילתיים ייחודיים, בעודה מקדמת גם את הלכידות האזרחית. וכדי לאפשר לקהילות לפרוח, יש צורך במדיניות פיתוח בת-קיימא, שמשמרת את המרקם העדין של החיים השכונתיים, ומזמנת מפגשים רבים ועשירים בין ציבורים מגוונים במסגרת מרחב ציבורי משותף ופתוח.
במהלך העשורים האחרונים, בחרה הפוליטיקה הישראלית לעסוק בשאלותיה המסורתיות במנותק מן העולם האמיתי, היומיומי, של הקהילה.
שחרית מאמינה שהשיקום החיוני של הפוליטיקה הישראלית – ושל האמון בה – חייב להישען על מודעוּת לחשיבותן של קהילות ולשבריריותן, ועל ההכרה כי השגשוג והפריחה של קהילות חיוניים לעיצוב ההסדרים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בישראל.
לחצו להורדת הקובץ