100 ימים של טוב משותף

100 ימים של טוב משותף לקראת הבחירות המקומיות:

400 איש מכל רחבי הארץ- גאוגרפית ומגזרית, הגיעו בתחילת השבוע לכנס "100 ימים ראשונים של טוב משותף" של מכון שחרית.  ראשי רשויות ומתמודדי  למועצות הערים הגיעו בכדי לשמוע ולקבל כלים איך עושים פוליטיקה של טוב משותף ברמה המקומית.

החזון של שחרית מתמודד מול פוליטיקה שטחית ומפלגת, שמגדירה דיכוטומיות צרות, ומציבה אויבים מדומים בטקטיקות של הפרד ומשול. שחרית מציעים פוליטיקה של טוב משותף, שרואה את המגוון האנושי העשיר ומסוגלת להכיל שיח מורכב. פוליטיקה כזאת רלוונטית עוד יותר בזירה המקומית – בעיר או ביישוב ששם מתנהלים החיים עצמם.

הבחירות המקומיות שבפתח, הן הזדמנות למפגש בין כוחות וזרמים רבים בחברה הישראלית שפועלים לשנות אותה ולקדם את הטוב המשותף בה. הזירה המקומית היא הזדמנות, והכנס שמכון שחרית קיים בתחילת השבוע בחן הזדמנות זו לעומק.

הכנס התקיים בסימן "100 ימים ראשונים של טוב משותף", מתוך המחשבה, שפעילויות שיחלו בראשית הקדנציה, יתנו את הטון לכל אורכה. הכנס נתן מענה וחשיפה למעגלים השונים הפועלים בשחרית, לצד כלים מקצועיים ותוכניים שהוכנו עם השותפים השונים.

בין דוברי המושב הראשון נמנו ח"כ רחל עזריה, מיכאל ביטון ראש מועצת ירוחם, ח"כ יעקב אשר, סיגל מורן ראש מועצה אזורית בני שמעון, ומודר יונס ראש מועצת ערערה. אלו הציגו פרקטיקות של טוב משותף בתפקידם והאתגר לקיים אותו. כמו כן, שיתפו מניסיונם האישי איך עושים פוליטיקה שבנויה על חיבורים ועל הניסיון למקסם תועלת למקסימום אנשים מקסימום קהילות, במקום פוליטיקה של ״אנחנו והם״.

לאחר מכן באי הכנס התפזרו לסדנאות שונות שהתעסקו בשאלה זו מנקודות מבט שונות. בדת ועיר, בתחבורה, בתעסוקה, בשקיפות, בהתאמה למגדר, בחינוך של טוב משותף, בהתחדשות עירונית, בשיתופי פעולה בין מפלגתיים, בהתמודדות עם "הנהגה משפחתית" בחברה הערבית ומעבר להנהגה מקצועית, בטוב משותף במועצות אזוריות, בכוח רשתות חברתיות, בדיור והסכמי הגג, בכלכלת טוב משותף, בממלכתיות חרדית בערים מעורבות ועוד.

בסדנה שעסקה בכוח פוליטי נשי לבחירות המקומיות, ניסו לענות על השאלה המורכבת איך לעשות פוליטיקה אחרת. שיתפו על העשייה ב"רצות ומשפיעות", על הפעילות בתוך המפלגות השונות, בחברה האזרחית וברשויות המקומיות. נשמעו זוויות קוויריות, דתיות, להט"ביות, מזרחיות, פמיניסטיות ונשיות. המשתתפים שיתפו בקשיים, ביקורות וחוסר הסכמות. בשורה התחתונה סוכם ששיתופי פעולה הם המדרגה הראשונה בדרך לטוב משותף.

 סיגל מורן, במהלך הסדנה על אתגרים ייח

ודים למועצות אזוריות: "לקהילה יש DNA לא פחות מלאדם. כמעט לא אפשרי לשנות אותו ויותר מזה לא רצוי. טוב משותף מתאפשר דווקא כשמחזקים קהילה. מתוך ייחודה, חוסנה ובטחונה העצמי בזהותה השונה שלה, דווקא משם, היא תוכל להיות עם הפנים לקהילות אחרות ולדאוג לטוב המשותף של כלל הקהילות שלצדה ואתה"

ד"ר אילון שוורץ, ראש מכון שחרית: "יש משהו שקורה בחברה בישראל. כשלא מתמכרים לעיתונות ולרדיו, וכשנמצאים רחוקים מהזרקור, אנחנו מגלים שתחת כמעט כל אבן בחברה הישראלית, ובמיוחד בפריפריה החברתית, רואים את הניצנים של עתיד ראוי לכולנו. הגשמת התקווה דורשת התמדה. היא דורשת אמונה באדם, שנברא בצלם.  היא דורשת הושטת יד ואמפטיה.  והיא דורשת עבודה קשה. החדר הזה מלא באנשים כאלה.  אנשים שיכולים לבנות טוב משותף.  שחרית גאה מאד להיות עוד נדבך חשוב ומחבר בתוך השינוי הזה, שינוי שראוי לכולנו. אנחנו בשחרית מבטיחים התמדה, אמונה בחברה הישראלית על כל גווניה, הושטת יד, ועבודה קשה בקידום טוב משותף.  עתיד ראוי, לכולנו."