קבוצה אקדמית

קבוצת חשיבה שמטרתה לדון במקומם של הערכים הליברליים בישראל של היום ולעסוק בשאלה מדוע כל כך רבים בישראל חשים ניכור כלפי סדר היום הליברלי. הקבוצה מתנהלת בהנחייתם של פרופ' ניסים מזרחי ופרופ' מנחם מאוטנר מאוניברסיטת תל אביב וכוללת אנשי אקדמיה בכירים ותלמידי דוקטורט.

עבודתה של הקבוצה הגיעה לשיאה בכנס אקדמי שהתקיים ב-1-2 בנובמבר 2015. כמו כן, הדיונים והמסקנות יאוגדו בספר שייצא לאור בחודשים הקרובים.

 

כנס ישראל לאן – מה יחליף את הליברליזם הישראלי?

כ-250 משתתפים – דוברים ואורחים – נטלו חלק בכנס שהתקיים באוניברסיטת תל אביב בסתיו 2015. הכנס, פרי שיתוף פעולה, בין מכון שחרית למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ניסה לבחון, בין היתר, מה עומד מאחורי היחלשות הליברליזם הישראלי בשנים האחרונות, אשר מזוהה יותר ויותר עם קבוצות מיעוט אליטיסטיות, ומה הן האלטרנטיבות לאידיאולוגיה זו, על רקע המאפיינים הייחודיים של החברה כאן. במהלך הכנס נבחנו הבעיות שטמונות בליברליזם עצמו: האם וכיצד ניתן לתקן אותו? האם יש צורך להחליף אותו – ואם כן במה? האם ניתן לדמיין עולם לא ליברלי, שאין בו ויתור על הומניות ועל דאגה לאחר, העומדות בלב לבו של השיח הליברלי של זכויות האדם? כיצד ההכרה במגבלותיו של הליברליזם יכולה להשפיע על החיים הפוליטיים ועל הסולידריות החברתית בישראל? וכיצד השינויים המתרחשים בעולם יכולים להאיר את המקרה הישראלי?

לקראת הכנס הוזמנו להצטרף אל המעגל המצוצמם של חברי הקבוצה חוקרים נוספים ומרכזיים מישראל וכן שלושה אורחים מחו"ל – פרופ' אדם זליגמן מאוניברסיטת בוסטון, הברון מוריס גלסמן ופרופ' ג'ון מילבנק מאוניברסיטת נוטינגהם. אליהם הצטרפו חוקרים ומשתתפים מהארץ, ביניהם: פרופ' נסים מזרחי, פרופ' פניה עוז זלצברגר, ד"ר מירב אלוש לברון, פרופ' יורם בילו, פרופ' אליעזר שביד, ד"ר מאיר בוזגלו, ד"ר יפעת ביטון, ועוד רבים.

פרופ' מני מאוטנר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בפתיחת הכנס: "הליברליזם הישראלי במשבר. מצד אחד, למן קום המדינה הוא מתפקד במסגרת נרטיב המקדש את המפעל הקולקטיבי ותובע מהיחיד הקרבה למען המפעל הזה. מצד שני, התחדשה בישראל מלחמת התרבות בין חילונים ודתיים, המלווה את העם היהודי זה כמאתיים וחמישים שנה. בנוסף, שתי בעיות מרכזיות ניצבות בפני הליברליזם הישראלי: הראשונה היא בעיית "המשמעות הגדולה" – משמעות המבקשת לתת מענה לשאלות היסודשל הקיום האנושי. מערכת המשמעות הגדולה המובהקת ביותר המוכרת לנו היא הדת. לצד הדת, אם כי במידה פחותה, הלאומיות היא מערכת נוספת של משמעות גדולה. הליברליזם של האוטונומיה אינו מסוגל להציע לבני האדם מערכת של משמעות גדולה. הוא משאיר להם עצמם לקבוע את משמעות חייהם. הבעיה המרכזית השנייה הניצבת בפני הליברליזם הישראלי היא היותה אטומיסטית. האדם מרוכז בקידום ענייניו. בניגוד לכך, הלאומיות והדתיות היהודית שניהם מושתתים על תפישה קהילתנית של הקיום האנושי, שהיא לא אטומיסטית, ולכן מציאותית. כאשר הליברליזם הישראלי מתפקד בתווך שבין הלאומיות הישראלית לדתיות היהודית, סיכוייו לשרוד במתכונתו הנוכחית אינם גדולים. לכן, אני מציע שתי חלופות של ליברליזם: הגרסה הראשונה היא הליברליזם הרפובליקאי – המאפשר קידום של טוב משותף של כל ארחי המדינה. הגרסה השנייה היא זו של הליברליזם של השגשוג – שבו המדינה בצורה אקטיבית מאפשרת פיתוח אינטלקטואלי ומוסרי של האדם בימי חייו. אם ליברלים ישראלים רוצים בהמשך החיות של הליברליזם בישראל, עליהם לנטוש את הליברליזם של האוטונומיה, ולדון באימוץ של שני סוגי הליברליזם החלופיים."

לצפייה בכל הרצאות הכנס: http://bit.ly/1OsqDmJ

לצפייה בתקציר הכנס: http://bit.ly/1UmUq8R

לאתר הכנס – לחצו כאן

A01A9405

A01A9223 A01A9563 A01A8306 A01A8138 A01A8262 A01A8755 A01A8823 A01A9066 A01A8112 A01A7878 A01A7876

poster3