הערים המשתתפות

הערים המשתתפות בפרויקט

 

בשלב הראשון של התכנית, מודל ההתארגנות הקהילתית מיושם בארבע ערים ברחבי הארץ:

ירושלים [בשיתוף עם התנועה הירושלמית] – בהובלת המארגן הקהילתי ניר זוארץ. לאחר מאות פגישות אחד על אחד עם פעילות ותושבים מקומיים שנערכו במהלך 2015, מקודמים בעיר מספר פרויקטים של טוב משותף: מימון הסעות לתלמידי בתי הספר העל יסודיים מחוץ לשכונות; של ניקיון ותחזוקת השכונות; תכנית התמודדות עם המחסור במעונות יום, ותכניות תחזוקה ושיפוץ של גני ילדים.

השגים מרכזיים בירושלים:

  1. התחבורה התיכונית בירושלים: ארגנו הורים המייצגים חלק מ -2,100 הילדים בשכונת הר חומה, שנאלצים לנסוע שעה או יותר בתחבורה הציבורית בכל יום כדי להגיע לבית הספר התיכון. בצורה זו נוצרה ברית בין חרדים, דתיים והורים חילונים, שעלו במבצע לחץ ציבורי גלוי ועסקו במועצת העיר ובמשרד התחבורה במציאת פתרון.
  2. השירותים העירוניים בירושלים: לחצנו על העיר לקחת אחריות על המרחב הציבורי בשכונת גילה, כולל הוספת פחי אשפה וניקוי שדות שננטשו במשך שנים.

 

אשדוד [בשיתוף עם תנועת אשדודים] – בהובלת המארגנת הקהילתית גליה זיידמן. גליה אחראית על הובלת תכנית לקידום מערכת חינוך מותאמת לילדים עם צרכים מיוחדים, והכשרות ופעילויות פנאי לבוגרים; תכנית להשקעה בשכונות הוותיקות; פרויקט לקידום מעמד הנשים בעיר, ופרויקט לפיתוח תחום תעסוקת הנוער.

השגים מרכזיים באשדוד:

  1. סוחרים בשכונה ד' של אשדוד: אירגנו 70 סוחרים יחד כדי לדחוף בהצלחה את התחדשות העירייה של מרכז מסחרי מוזנח במרכז העיר.
  2. ההשכלה באשדוד: מנענו את סגירת בית הספר הדתי היחיד בצפון אשדוד, ולחצנו על העירייה לספק מקומות ל -7 ילדים בעלי צרכים מיוחדים,שנותרו ללא בית ספר.
  3. אספנו למעלה מ -40 הורים לבני נוער בעלי צרכים מיוחדים כדי לדון כיצד לשלב אותם במסגרת החינוך של העיר.

 

רחובות [בשיתוף עם שותפות בקהילה] – בהובלת המארגן הקהילתי שאול צגהון. בימים אלה, מקודמים במסגרת הפרויקט תכנית למניעת יחס מפלה של המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה, ותכנית להארכת שעות פעילות הצהרונים.

השגים מרכזיים ברחובות:

  1. תכניות לבתי ספר: בניית קואליציית משפחות מנותקות מחמש שכונות המאוכלסות בעיקר על ידי יוצאי מזרחי ואתיופיה. הפעילים גייסו את תמיכתם של מורים ומסייעים לחינוך, והצליחו ללחוץ על העירייה להרחיב באופן משמעותי את שעות הסבסוד הציבורי אשר מאפשרים להורים של למעלה מ -600 ילדים לעבוד במשרה מלאה בפעם הראשונה.
  2. גיוון: קבוצה מגוונת של תושבי רחובות עבדה במשרד יחסי הציבור של העירייה כדי להבטיח שכל הפרסומים הציבוריים החדשים ייצגו את כל תושבי הערים. כיום כל התמונות שעיריית רחובות משתמשת בהן תמונות של ילדים בצפון אירופה בפרסומים ציבוריים לבתי ספר ופעילויות – בעיר שבה רוב האוכלוסייה היא מזרחית או אתיופית. 
  3. חיבור בין שכונות: סיור סליחות- פעילים חרדים, אשכנזים, מזרחים ואתיופים ביקרו בבית כנסת לפני ראש השנה, בסיור השתתפו למעלה מ -100 תושבים והפיצו מנהיגים משכונות סמוכות שמעולם לא היו לפני הקהילה.
  4. צרכים מיוחדים בני נוער ומבוגרים צעירים: עבדנו עם צוות של אימהות לצעירים בעלי צרכים מיוחדים, ובאירוע ציבורי רחב היקף שבו חצו יותר מ -70 מתנדבים את העיר, חגגנו בפומבי את העסקים ששוכרים צעירים עם צרכים מיוחדים ומבקשים עסקים להתחייב לשכור אותם.
  5.  תשתיות: עבדנו עם ראשי השכונה בשכונת קריית משה, בעיקר מהעדה האתיופית, כדי לסייע בקידום העסקה הטובה ביותר עבורם, בעוד שהשכונה עוברת את פרויקט פינוי בינוי הגדול בישראל.

 

טירת כרמל [בשיתוף עם תנועת הורים מעורים] – בהובלת המארגנת הקהילתית תהילה לפידות. במסגרת הפרויקט בטירת כרמל, מקדמים ארקדי ושותפיו, תושבי העיר, תכניות להנגשת המרחב הציבורי לבעלי מוגבלויות ולעגלות תינוקות; להקמת מערך צהרונים לרווחת כלל התושבים

השגים מרכזיים בטירת כרמל:

  1. צרכים מיוחדים ילדים בטירת כרמל: ארגנו הורים בטירת כרמל, ולחצנו על העירייה שתציע תחבורה מסובסדת לבית הספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים.
  2. חיבורי השכונות בטירת כרמל: אמהות צעירות השתמשו בסל מזון על מנת לסייע זה לזה ולגשר על הפער בין השכונות הישנות של העיר לבין שכונה חדשה, שנכפיל את האוכלוסייה של העיר בחמש השנים הקרובות.
  3. תשתיות: בטירת כרמל הגדלנו את המודעות להגברת הלחץ על התשתית, שכן אוכלוסיית העיר נמצאת בעיצומה של הכפלה, ותמכנו במחאה ציבורית גדולה לטובת רמזור באחת משני הכניסות והיציאות בלבד לעיר, נפגעים רבים עקב תאונות.

 

השלב הבא בתכנית הארגון הקהילתי של שחרית כולל הרחבת הפעילות לערים נוספות, והעמקת המאבקים הציבוריים בערים שבהן כבר מתקיימת פעילות.