אחת השאלות המרכזיות בתחומי העשייה המקומית נוגעת ליצירת תנופה כלכלית שמביאה שגשוג ושיפור באיכות החיים. כלומר, כיצד לבנות כלכלה מקומית שמיטיבה עם התושבים וקהילותיהם, עם העסקים, ועם הרשות – כלכלה המסתכלת על בני אדם – כלכלת טוב משותף.
מרבית הרשויות המקומיות פועלות מתוך הנחה כי בכדי להגיע לשגשוג כלכלי ברשות, צריך להגדיל את התקציב ככל הניתן וכך יהיו משאבים רבים יותר לחלוקה ולשגשוג רבתי. מאידך, תפיסה שמתמקדת בכלכלת הטוב המשותף, גורסת שהשגשוג מגיע ממגוון מנופים ברשות, וממגוון משאבים, לא רק הכספיים. חלקם יבואו לידי ביטוי בתמורות כלכליות ישירות ואילו חלקם בתמורות חברתיות וסביבתיות. זו תפיסה שמבינה שהפעילות הכלכלית ברשות היא מעצבת מרכזית של החיים ברשות, ולכן את התנאים לשגשוג ניתן וצריך לייצר תוך כדי הפעילות הכלכלית ולא רק בסופה.
כלכלת טוב משותף, מזהה באיכות החיים של האדם את אחד המרכיבים המרכזיים לאושרו, ולחיזוק הרשות המקומית. איכות חיים זו מושפעת ממשפחה, קהילה וגורמים רבים נוספים שאינם חומריים. מתוך הבנה זו, ישאף ראש הרשות, להעשיר את חייהם של התושבים לא רק מבחינה חומרית אלא גם ע"י הגברת הקשרים החברתיים, איזון בין פנאי לעבודה, חיזוק הגאווה המקומית, שמירה על מרחב ציבורי פתוח וירוק, על אוויר נקי, חיי תרבות ויצירה תוססים ועוד.
